|
אורזת שתי מזוודות
ותיק על גב
זה מספיק
היא טעונה לשכחה,
ברצונה רק לברוח...
|
החיוך מנוכר
אך עדיין תפור
מתחבט בין מותר,
מתלבט בין אסור
|
שוב עוטה מסיכה
היום הוא שליט ממלכה
|
מתכלה הוא הנצח
האמנם,
אם כי לא...
משתהה,
מתרפק
לא אוכל עוד להתחמק...
|
משתהה הוא הנצח
לא אוכל עוד ממנו להתחמק...
רק לא להתרחק..
לחרוט עוד תקווה
בכוח לבלוע כדור גאווה...
|
ויודעת כי אם לעיתים קרוסלה
יכולה להיות דבר מה נחמד ונעים,
אך יש לפעמים קרוסלות בינינו
המותירות רגעים מאיימים.
|
|
|
