|
היא מלאה ברגשות ולא יודעת איך להעביר אותם,
היא תנסה לעשות זאת דרך כתיבה.
היא לא חושבת שהיא מוכשרת אבל עדיין היא מאוד אוהבת
לכתוב, היא מרגישה טוב עם עצמה כשהיא כותבת ומגיעה
לסיפוק מהיצירה שלה.
ולמרות זאת היא מאוד אוהבת תגובות, בין אם הן
שליליות או חיוביות (עדיף חיובי- כמו תמיד!)
הוריה השתעשעו מעט ביולי 85' ולאחר 9 חודשים היא
יצאה לאויר העולם, דיי מאושרת בחיים שלה, וכמו לכל
אחד יש לה עליות וירידות...
מקווה שתהנו...
אבל אז שוב נכנסה לי התמונה שלו ושלה, הזונה הזאת..אלוהים יודע
כמה היא רעה!!!
|
אחרי כל זה אני בעצם מבינה שאתה כרגע כל עולמי!
א. יש לי וידוי.. אני אוהבת אותך!
|
...נהנת מהחוויה הדיי ראשונית שלי, החלטתי להשתחרר הפעם....
ופתאום נזכרתי בך...
|
בשעה 22:30 נשמע קריאה, יותר נכון צעקה "דיסקו!!!!
בלגאנים...בבקשה אנשים קירעו את הרחבה!" אז חברות שלי ואני
התחלנו לצרוח, היינו כבר מחורפנות מהנסיעה, אנשים כבר התעצבנו
עלינו בגלל שלא הפסקנו לצרוח ולשיר ולרקוד, הלכנו לרחבת
הריקודים, ידידים שלנו כבר היו שם בי
|
אך הלב אדון לעצמו
מתפרע ונרגע לא מפסיד אף פעימה
|
זה כואב לא לדעת
על מי אתה חושב או את מי אתה אוהב...
|
כואב לי
שאתה לא מחבק אותי...
|
פעמיים בשבוע הייתם מזדיינים?, זה מה ששמעתי, פעמיים בשבוע
ובום, פתאום ביום אחד הכל נגמר.
|
אבל משהו קרה והתרחקנו שוב טיפה ואולי אם תמשיך להתרחק אני
מאוד אפגע וזה מאוד יכאב.
|
האם זה יותר מדיי לבקש?... כי אם כן, אז למה בכלל לנסות לחפש
אותה?....
|
ויש עוד כל כך הרבה, כל כך הרבה...
אבל אני מפסיקה כאן, כי זה כואב לי מדיי!
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מוחמד
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003)
|
|
