|
אני פתחתי דפיוצר בבמה בשביל לשמוע הערות, הארות
ותגובות שלכם. אני מבקשת שתגיבו,
תודה לכם.
עכשיו אני שמחה
אז הצבתי לעצמי אתגר
אני אכתוב שיר
שיר שמח!
|
אהבה היא זונה
שמתפרנסת מלבאס
אנשים
היא עוברת אחד אחד
ועושה נעים
|
והיא רוצה
עד כמה שאפשר לרצות
והיא בוכה
וכמה שקל לראות
|
בוא אלי ותיגע
תראה מה הולך בפנים
כי לא רואים על הפנים
|
דקה אחרי שהתאבדתי כבר רציתי לחזור
דקה אחרי איבדתי לתמיד את האור
|
החיוך שלך
לוקח אותי לטיול ארוך
מראה לי את הצדדים האפלים שלך
מגלה לי דברים
שלא רציתי לדעת
|
את המכשול
אעבור בדילוג
אופטימיות מציפה אותי פתאום
מעניין כמה זמן יקח לזה הפעם
להעלם
|
תפסת אותי ברחוב
ביקשת שאבוא איתך
הסכמתי
חשבתי שנכיר
לך לא היה צורך בזה
|
וכמה אני מקווה להתחזק עוד יותר
אבל זה חולף כל כך מהר
ואי אפשר להצליח
|
כל כך רציתי להאמין לך
אבל כנראה שזאת לא אפשרות
|
החורף שר לי עצב
והלב צמא לאהבה
שפתיים יתומות, לחיים אדומות
גוף רטוב וריק מכל
|
ואיפה אנחנו בתוך כל זה
בתוך החלום המופרע הזה
|
באמת רוצה, אבל זה רק רצון ולא יותר.
|
מבולבלת עד טירוף
מתעלמת מכל העובדות
|
כיביתי את כל מחשבותיי
וניסתי שלא להבין
את הרגש הזה שתוקף כל פעם מחדש
שלא משאיר לי הרבה ברירות
|
הוא אמר שאף אחד כבר לא אוהב
רואים את זה אצלם בעיניים
|
הוא כמו הכל
והוא בעצם שום דבר
הרבה מילים יפות
אבל תוך שניה הכל נגמר
|
צורך תמידי
של משהו קרוב
שירגיש כמו אוצר
שאוכל להגיד שהוא שלי
|
כי אתה תגאול אותי מייסורי
וסוף סוף
ארגיש חופשיה
ואוכל לעשות
מה שתמיד רציתי
|
במה להתעסק ואיך להרדם
פיתחתי שיטות איך לא להשתעמם
מה להדחיק ועל מה להצטער
איך לעשות שהרגע לא יגמר
|
אם אני אומרת
שאני הולכת
זה לא אומר
שיש לי לאן
|
אני לא מרגישה מוכנה
להשלים את הסיבוב
לאסוף הכל
וללכת
|
להסתכל
לחשוב שחסר
לרצות יותר
|
אפשר לבכות שנים
לשכב במיטה בלי לזוז
לא להתיחס לכלום
ולא להבין
|
לרוץ במקום
כי אין למה להתקדם
|
מה הגלים אומרים לך?
תקשיב טוב
אם הם אומרים לך לרוץ
רוץ
תברח מפה
|
כי זה כל כך הרבה
בתוך שום דבר
וזה היה פה לפני רגע
ונעלם
|
משהו עובר בתוכי
לא יודעת מה
|
ואז הצריחות מגיעות
תפיסה של השערות ומשיכה
מתוך הלב שלי הן נקרעות
|
לעוף, לצמוח
לדעת איך לשמוח
ללמוד לחיות
|
השקט שומר לי אמונים
לא בוגדים, לא בוגדים
יד מושטת ללחיצה
נגיעה קלה ועזיבה
|
אבל החלטתי כבר מה לעשות
אני אלך לראות
מהצד השני של העולם
|
ריצת מרתון
כבר בהתחלה אני נשברת
|
אתה יותר טוב ממני
אני יודעת
אבל גם לי מגיע קצת
שתוותר לי
|
כי הכל קפא לי פתאום
ורציתי לשאול למה
אבל פחדתי
|
אם הייתי יכולה
הייתי משנה הכל
הייתי הופכת למשהו אחר
|
הייתי רוצה לאהוב את עצמי
ככה מאוד, שכל פעם שאני אקום בבוקר אני אשמח שנולדתי.
|
כי אם הוא היה רוצה
הוא היה בא
ונדמה שלא יבוא לעולם.
|
אתה עומד שם, באמצע יער יפהיפה, מלא עצים גבוהים וקרחים, ואתה
מסתכל מסביב ומריח ריחות חלשים, ואתה נעצר וממשיך ללכת ושוב
נעצר.
אתה הולך בשביל שבו הלכו היהודים, ואתה מנסה להרגיש כאילו אתה
שם בינהם, אבל זה לא מתעכל לך.
|
בא לי לבכות עד שלא ישארו לי מים בגוף.
לפצוע את עצמי שלא ישאר דם
|
|
|
"מי אמר משכנתה
ולא קיבל?"
אילנה עוקצת בני
עשרים-ומשהו
שחיים על
אוברדראפט |
|
