|
היא שלחה אותו לחפש אותה כאן.
ורק עכשיו הוא מצא אותה.
מבין יותר ומקווה שגם היא...
עיניה חומות וגדולות קוראות מבקשות...
עכשיו כבר אי אפשר לעצור,
החיוך מעלה משאלה, צמא למגע שירגיע
|
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
