הקשבתי למילים שיצאו מפיה. קצת לא מובנות בגלל הרגש שזרם איתם,
בגלל השקט הקודר. עמדתי שמה, אדישה לגמרי לכל המתרחש סביבי.
לאיפה שאני נמצאת. קול קטן בראש אמר לי: "למה את כזאת אדישה
לכל מה שקורה כאן? את לא מבינה?!" כל מילה שלו והוא רק הגביר
את קולו "לשירה אין.
|
