|
אוקי, גוף שלישי..
נולדה קצת אחרי אמצע שנת 84, גדלה במושב במרכז.
כותבת מהלב, יומן אפילו אם תרצו, אם תסתכלו בתוך
עצמכם, עמוק עמוק, ותראו את כל החרא, אז זה מה שהיא
כותבת.
טוב, יותר מידי גוף שלישי ליום.
אני לא מחפשת תגובות, אתם לא חייבים לי כלום, אני לא
חייבת לכם.
לא מאמינה בארכיון.
אבל יכולה להמליץ.
חיבוק
בלאגן
הלב
שטויות
עוד פרח.
בהצלחה.
אני מתחילה לבכות, בלי שום סיבה, מרגישה כאב נוראי שכזה בלב.
|
"הוא חזר ונכנס חזרה למיטה, שואל אותי אם מחר הולכים
הביתה,הביתה... ב-11 חודשים האחרונים זה הבית שלי, אני "מבלה"
פה חגים,שבתות ובמהלך רוב ימות השבוע אז כן, כאן זה הבית שלי,
עניתי לו שהולכים הביתה, לבית השני, הוא הרים את הראש חייך,
צחק קצת על עצמו והתחפר בח
|
"א ה ב ה, למה את חייבת כל כך להכאיב?!"
|
"והכל אבל על הכל. אתה יכול להודות לעצמך.
להגיד כן.
אני גרמתי למישהי בת 20 להעדיף כלא על שירות נורמלי.
תודה."
|
אני לא רגילה להרגשה הזאת, אני רגילה להרגיש כאב או עצב מסוג
מסוים אבל עצב מעורבב עם פחד בחיים לא הרגשתי,
אף פעם לא התגעגעתי ככה למישהו שידעתי שיחזור...
|
זאת הייתה פעם הראשונה שראיתי את אבא שלי בוכה.
אבא שלי, יואב, הדמות הכל כך חזקה הזאת עמדה מולי ומול אמא עם
דמעות בעיניים ואמרה לי להיכנס הביתה.
הייתי ילדה קטנה אז נכנסתי, פתאום שמעתי את אמא שלי בוכה.
הם נכנסו למכונית ונסעו.
|
המון דלתות ומסדרון
טוב, לא המון בערך 22, בערך
|
"אני רק דמות בתוך כדור
כדור גדול
כדור כחול
ועבגניות, הרבה הרבה עגבניות."
|
אני אומרת לך שיש לך עיניים מדהימות מבחינתי.
אתה מחייך, קצת נבוך, ואומר לי שיש לי חיוך יפהפה.
אני מסמיקה.
עוברות כמה דקות ואתה יורד מהרכבת.
|
ושוב מגיעות המחשבות על המוות
המחשבות על המקום השקט הזה
"שם הכל יהיה בסדר"...
|
אבל השבוע, כבר שני אנשים אמרו לי שאני לא בנאדם רע, שאולי לא
יוצאים לי דברים משהו, אבל הכוונות שלי טובות, והיום רק יום
שני.
|
אז חורף יקר בקרוב השיחרור ואז אני באמת מצטערת אבל אני הולכת
לרדוף אחריך, כל מקום שאתה תהיה גם אני.
|
"חברים יקרים שלי, אני לא אאריך במילים."
|
"אולי זה לטובה שלא שמרנו על קשר כי זה היה יכול להיות הרבה
יותר כואב או שאולי חבל שלא שמרנו על קשר כי עכשיו פיספסתי
בנאדם נהדר."
|
"אז היום (כמעט כמו כל יום) זה היום שלי.
אז אני אוציא את זה פה!!"
|
רק את זה אבקש אלוהים, אדוני, אדונינו.
לא מבקשת בשבילי, כי אני יודעת שלא מגיע לי.
תסלח לו.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מחה בשדה.
עז רדוד מוצא
אנאגראמים בבמה
חדשה.
|
|
