|
בן 23. נולד בחיפה והתגורר שם עד גיל 10. מאז, עבר
לגור בהרצליה עם משפחתו. שרת בצבא בתור מש"ק חוי"ה
בחיל האויר. לאחר השירות הצבאי, טייל באנגליה, קנדה,
ארה"ב וג'מייקה. עד היום, מחזיק במספר יצירות,
המפורסמות באתר, שרובן משלבות פיקציה ומציאות וחלקן
מבוססות על אירועים אמיתיים שחווה.
סיוון
נו... הוא עוד לא הגיע. מעניין מה הוא עושה עכשיו. אם הוא חושב
עליי. אם הוא חושב על הפעם שהתעלסנו בתחנת הרכבת בחיפה... איזה
מצחיקון. אולי הוא סתם מחטט באף... אוף ! נמאס לי. אני רוצה
שהוא כבר יבוא.
|
אם לא הייתי יושב עכשיו וכותב סיפור, אז בטח הייתי מסתובב
בבית,
ואם לא הייתי מסתובב בבית, אז בטח הייתי אוכל,
ואם לא הייתי אוכל...
|
הסיפור שלנו מתחיל ביום גשום ואפור במיוחד,
הגיבור הרגיש רע, ודי רצה להיות לבד
הוא הכיר מין מקום כזה, שמוכרים שוקו חם
התקלח, התגלח חבש את הקסדה ונסע לשם
|
כשגדלנו.. אמרו לנו כולם -
האהבה תגיע עם הזמן..
הם גם הוסיפו ואמרו ש..
אהבה ללא מילים,
מטורפת, ארוכה וחסרת מעצורים
|
"הכל התחיל בנקודה בארץ, נידחת ושוממת.
"המקום הכי נמוך בעולם" - כך אומרים
שם היא אמרה לו "אני אוהבת"
ופתאום הפכו הם לחברים"...
|
"חברה שלי אמרה :"טעם על הפנים"
לא שם עליה, כי שום זה טעים.
כמובן שלא עשינו כלום באותו היום..
אז בלילה גשלתי לשום דוט קום"...
|
כמו מכונה קרה,
את תמיד יודעת מה לעשות
כמו עין הרע,
יש לך תמיד פתרונות
|
יושב וכותב לך מכתב בחדר,
עם סרגל חדש, עדיין עטוף.
מרגיש שמשהו פה לא בסדר,
מקווה שלא תעלה למטוס ותעוף..
|
"..בזמן שרונית יצאה למסדרון לדבר עם אימא, כל הילדים צעקו
והתרגזו עלי, כי איך זה שרק אני יוצא באמצע השיעור הביתה ושזה
בכלל לא פייר. את האמת אני קצת שמחתי אפילו. לא ידעתי למה אימא
רוצה להוציא אותי"
|
|
|
סיפרתי לשלי על
אפקט בוביט. סתם
שתדע אם יהיה לה
באיזה יום טעם
רע בפה.
שממית, חברת אמת
בשעת צרה. |
|
