|
קשה לספר על עצמך משהו והדבר היחיד שעולה לי לראש
הוא שורוניקה ילדה כמו כולם אוהבת לאהוב ואוהבת את
חבריה הכי בעולם.......
וב23.7 איבדתי זוג חברים נפלאים שאיתם גדלתי אני
אוהבת אתכם מאוד ומתגעגעת ............
וניפגש בקרוב................
האלוהים שלי מת מזנן, מת ביחד איתך,
אלוהים שלי הרג חלק ממני כלקח אותך אליו,
והאלוהים שלי מת, ורק אתה מלאך בעל העיניים הכחולות נשארת
|
חבל לי שאני רושמת הכל בלשון עבר אבל ככה זה כנראה זה היה אמור
לקרות, אני זוכרת את כל הפעמים שהשלתי את עצמי של זהו אתה האחד
והיחיד ובעצם בשלב מסוים זה קורה לכולנו, אתה כבר על מדים
עכשיו
|
עברה שנה ואני עדיין לא מאמינה שזה קרה בשבילי זה עוד סיוט
שאני לא יכולה להתעורר ממנו...
|
מסתכלת בתמונה שלי ושלך ומציפים אותי המון רגשות, ומרגישה את
מגע ידך, את זרועותיך המחבקות, את שפתיך המתוקות כשוקולד שאין
דבר מתוק מהם...
אבל ביני לבינך מפריד הרבה ירוק, ושעה נסיעה ומדים ירוקים...
|
אתה יודע היה לי חלום לפני יומיים, כיצד אתה נמצא בשדה קרב,
ואתה במדים הירוקים שלך עם הנשק על כתפך הימנית עומחד שם, די
מבוהל, לא ידעת בדיוק מה לעשות כי דבר כזה לא קרה לך, והסתובבת
פתאום אחורה וראית אותי, גם בזמן הכי לחוץ שלך תמיד היית מביט
בי בצורה הכי אהוב
|
...שלושה מלאכים בירוק. לבושים ירוק זית, עם נשק על כתפיהם
ושומרים אליי מרחוק. הם המלאכים הכי יפים שיש, הכי נחמדים שיש,
הכי איכפתיים שיש, והשומרים הכי טובים שיש המלאכים האלה נוגעו
ע"י האלוהים.....
|
רואה מתחתיי את כל הסלעים ומדמיינת כיצד גופי מתנפץ מעליהם ללא
רחמים...
|
"no one know what its like to be the sad men' to be the bad
men bihend blue eyes
|
תמיד ההורים אמרו לנו, שאין לנו צורך לדאוג לצבא כי עד שאנחנו
נגיע לצבא אז לא יהיה צבא, והנה אנחנו כמה שנים אחרי זה
ואוטוטו מלבישים אותנו במדי זית עם נשק על הכתף ועם תקווה בלב
שאנחנו נהיה האחרונים, שבמלחמה הזאת אנחנו ננצח.
|
|
|
טוב, נו, אני
החפרפרת.
אפרוח ורוד
מתוודה, טו ליטל
טו לייט. |
|
