|
אני פסיפס, האסוף מחלקי תרבויות שונות. כל אחת מהן
לעסה אותי פרק זמן מסוים, אך אף אחת לא בלעה. כאשר
היא היתה מאבדת מטעמה, בעצמי זחלתי מפיה, לוקח בדרך
את מתנותיה ונכנס לפה של הבאה בתור. עכשיו אני יושב
עם שק ריק ומחמם את נעליי על גחלים שנשארו מהמדורה
שבא שרפתי את כל המתנות.
כאשר שכרתי את הדירה מספר אחת בקומתם, כל רכושי היה מקרר, רדיו
שרקני ומיטה צרה עם כרית ושמיכה. כל היום שכבתי על המיטה בחוסר
מעש, מביט לתקרה ומקשיב לרעשי הרדיו, בגלים הקצרים.
|
כעשר דקות הליכה מהים ממוקמת השכונה שלנו. הבתים מפוזרים
ברחובות בלא סדר מסוים, בנויים בסגנון הבאוהאוס. במעברים הצרים
בין הבתים, בלילות קיץ חמים, עומד ריח רענן של מרכך כביסה
וצמחים יבשים. לקראת חצות משתרע שקט ורק תגרות חתולים קוטעות
אותו לפעמים.
|
הן מגיעות לאוזניים
של שומרי הגנים
ומדהימות
את אלו שהיו רואים
נפלאות.
|
אתה גומר והסיום
תמיד כל כך קסום
|
אני זוכר את ההתחלה
איך הפנים הסתירו מסכות
היו נעימות הבבואות
נכונות
|
|
|
אין מספיק מקום
בבמה החדשה הזו
לשנינו, תפגוש
אותי בנחיר
הימני של האיש
האדום בפריים
טיים של יום
שישי.
צרצר, שולף
מחושים. |
|
