|
 345572051 just me.
היה זה יום שישי בצהריים. בחדשות ערב קודם הודיעו שיהיה גשום
וקר.
אבל לילך אהבה את הגשם, ואת הרוח שליטפה את פניה בעדינות.
|
Three places, where I live.
In three places I have found no happiness.
In three dimensions I have discovered the truth of all lies.
|
דמעה קטנה נפלה מעל לחיי.
דמעה קטנה מלאת חומציות.
ולא אדע אם דמעה של אושר,
או אכזבה היא
|
שוב דמעות חנוקות בגרון,
שוב המילים שלך שלא נותנות לי לישון.
עוד יום עובר בתהייה לגבי מחר,
עוד דמעה צונחת על רגע כואב שעבר.
|
יד רועדת מפוררת עלים יבשים ברוח.
אדמה סדוקה.
|
להב בידי ומרפק נמצא מולי,
מחשבות בראשי, הלוואי והיית איתי.
לחתוך, לחתוך, לחתוך,
זה כל מה שאני עושה.
אני מוותרת עליי, כי אין לי אותך.
|
עוד תקופה חלפה.
עוד תקופה קשה.
כמו קיץ שכוויותיו הכאיבו.
כך הגיע חורף
|
ניסית לפלס לעצמך כל דרך אפשרית כדי להכנס אליי.
הרסת שבילים נקיים, הרסת אנשים.
והשתוקקת להרוס כל דבר גם בתוכי
|
אין לי כלום, חוץ משתיקה.
ומבטים.
השתיקה שלך חזקה יותר מכל צרחה שלי.
|
חייל פצוע אנוש
בקרב האהבה
מחפש לו רסיסי תקווה
יד ביד הולך עם אכזבה
|
חשבת שהחיים יהיו קלים לחיות?
בנית לך מציאות מתוך חלומות
רקמת תקוות על עננים ספוגי דמעות
נו, עדיין יש לך סיבה לחיות?
|
עיניים קפואות
מביטות בי ללא הפסק
עיניים רעבות
ללא רחמים
עיניים מלאות עצב ויגון
|
במבט כחול את מביטה אליי,
מבט חטוף.
שוב מסיטה את פרצופך התמים.
|
אני שוכבת... מדממת...
שוב הסכין יצא...
|
אני נמצאת בחדר שלי, חושבת על אמא בהריון. חושבת על התינוקת
שתבוא לעולם הקר, המאכזב והבודד הזה. ושואלת את עצמי, מה אני
אוכל להגיד לה כמילות פרידה עוד לפני שהיא הגיעה לעולם?
|
פתאום כל היום הזה, הפך בכמה דקות סיוט מתמשך, אינסופי.
שום התראה. שום סיבה. אולי כי אלוהים רצה.
|
|
|
מיליארד זבובים
לא טועים
איכלו חרא |
|
