[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נטעלי רוזינר
ICQ 76151607 76151607
אל היצירות בבמה האהובות על נטעלי רוזינראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נטעלי רוזינראל היוצרים המעריכים את נטעלי רוזינר
כתבתי את השיר הראשון לפני כמה וכמה שנים אי שם
ביישוב קטן בצפון, ביום סוער במיוחד. בוחנת את
גבולות העולם ואת גבולות עצמי. כותבת שירה, סיפורים
קצרים וביקורות אוכל (במקומות אחרים).
לא בדיוק מה שנראית, מפתיעה במיוחד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא עמדה מול המראה וחשבה על חייה


לרשימת יצירות השירה החדשות
פרץ המערבולת גואה בתוכי
פעימות לב מהירות

מעופף בשמיים
בתוך עננים לבנים
צוחק צחוק מטופש

מתוקה
מרה

יחסים
אוחז בידיי ומבטיח לי הבטחות
העבר מתערפל בין חושיי
אתה מראה לי את העתיד.

על גבול נעוריי- בגרותי ניצבת
בובת ילדה- אישה
ניצנים של מין נקבי

בדידות
רגל שולבת רגל
יד לוחצת יד מזיעה
מחליפים תנועות אירעיות

אכלתי באצבעות רועדות
האוכל יורד בגרון, מתערבל במיצי הקיבה

הן בצד הברקת עומדות עינייך
נושאות את ראשך שמה
לתוך להבות האש הבוערת
צחוק משוחרר מתוך נשמת הפתע
שצחקה את צחוק השכרות.

טרור הוא רוצה
מוחה בדמו הקבור
תולעים אוכלים את גופו
נחשים עוטפים את נשמתו
נקמה הוא צורח
נקמה על מותי העלוב

ילדים עפים
זקנים צווחים
אנשים מתים
העולם נגמר

אנסו........... רצחו............ ויצאו מזה

ואולי מותי שלי
יזכיר להם את החיים
ואולי יצאו מתוך אותו מסע
קבוע על פס מפעל.

מעופף בשמים
בתוך עננים לבנים
צוחק צחוק מטופש

מציירת פורטרט של תנועותייך
מברישה את שדייך בסגול עדין
מנקה אותך בעדינות בובתית.

נעל אדומה
רגל תמירה
שיער עורב שחור

כרם עומד, נטוש על גבעה
היו לו בעלים מספר

צוחקת בוכה
יושבת ממוללת את השער בידיים יבשות

האושר חודר פנימה
את מעטה הדיכאון, סודק
טפטופי אור, נלחמים מול חושך
מנצחים.

לפעמים אנשים גורמים לבכות
לרצות להכות ולצרוח
שמישהו יבוא לעזור

לשרוף את החיים
להרגיש את הלהבות
אוכלות את הבשר החי

שוכבת במקום קבורתי האחרון
שיש לבן וקר עוטף אותי
שמלת מותי השחורה מחבקת במוות סופי.

פורעת את השיער עם הגוף
צורחת עליך בכל הכח
ואתה לא מקשיב
בועט באוויר בשביל לפגוע

תחושתי
שיערך מתקצץ לאיטו
עינייך נחשפות אט - אט

אני עומדת רפויה מולך
בשמלת מלמלה שחורה

עונג היום שלי הוא לדקור
ללכת ברחוב ולדקור
ולדקור את עצמי

הפיתוי הלא גמור של חווה
אותו משלימות עכשיו הנשים
את התפוח החליפו מכשירים אחרים

ואלוהים ברא את האישה והיא אכלה את הגבר

שחור ואדום צבעי

לא בא לי
ואל תשאל אותי למה

קובץ שירים
לאף אחד לא אכפת
זהו שקר גדול
בסוף כולנו מתים,

רוקדת ריקוד חושני עם עצמה
כמעט ולא לבושה,
מתערטלת בגופה ובנפשה.
היא זקוקה ליד חמה, לעצמה

עומדת מול המראה
עירומה




תגידו, אלכוהול
מוחק תאי מוח?

תגידו, אלכוהול
מוחק תאי מוח?

תגידו, אלכוהול
מוחק תאי מוח?


המלאך שוב מסכם
את גיל 17


תרומה לבמה





יוצר מס' 938. בבמה מאז 17/10/00 1:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטעלי רוזינר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה