|
 72221234 That KooKoo Guy!
חייל בן 20. סקספוניסט ויוצר.
אחרי תקופה ארוכה ששכחתי בכלל מהדף הזה...
אני חוזר אל האנדרת הזאת כדי להשתחרר קצת מהחיים....
הוא שוכב על קרטון מפורק ומתכסה בעיתונים. לידו מונחת כוס קטנה
ומטונפת.
לפעמים מישהו עובר ומשאיר לו שאריות של מזון או קצת כסף קטן.
חלק מהאנשים כבר רואים אותו שם כל יום אבל לא לכבודם להושיט לו
יד, לעזור לו לקום על הרגליים.
|
ויעלה ישעיהו אל פסגת הרי ירושלים ויצעק בקול רם
|
הוא צילם את הרגע הזה. הוא חיבק אותה חזק חזק. הכי חזק שהוא
יכול. הוא סחט ממנה כל טיפה של מיץ.
"הכנתי לך מתנה", היא אמרה. היא פשפשה קצת בכיס ולאחר חיפוש קל
הוציאה מטפחת פרחונית מגולגלת.
"אני מצטערת שאני מביאה לך את זה ככה... לא היה לי זמן לעטוף
את זה".
|
"תגיד,אתה לא חושב שזה קצת מוזר?"
"מה מוזר?"
"שבנים תמיד מתאהבים בידידות הכי טובות שלהם. קרה לך פעם?"
אני שונא את זה. פשוט שונא את זה. כל פעם שאני מת מעייפות הדרך
חזרה הביתה נראת כל כך ארוכה.
"ניל? אתה מקשיב לי בכלל?"
|
המים מתחילים לרתוח והחדר כולו מתמלא באדים.
הם חורכים את גופי לאט לאט. תחושת העונש מספקת אותי. מגיע לי
להענש.
|
צליל חיוג. מספר שניות והיא עונה.
היא תמיד זאת שעונה בבית.
"הלווו?"
|
לסכם שנה בדקה,
לצמצם אהבה אל תוך ביקורת,
להכניס רגשות במשפט,
לחיות לבד וביחד.
|
מחפשת את עצמה במישהו אחר
דואג מרחוק, וקורא בעיתון,
וחולם בלילות על קצת שקט
שצבוע באדום, אדום.
|
............דקה,
מאמץ קל,
הנה היא מבצבצת לה,
עוד טיפה קטנה של אושר..................
|
כמו כאב בחזה הוא מכה ובועט,
ללא יכולת לנוע שטף דם מתפשט.
|
נצח מהדהד בראשי
סטטי ובלתי משתנה
שובי נא אל הרי עבר ירוקים
|
היא מתנודדת לה
בהליכה מגושמת
ואלגנטית
ביד אחת אוחזת שרביט ובשניה בקבוק גמור של
וודקה
|
היא הולכת
מתרחקת
מושיט יד, אולי תזכור להסתובב
להגיד שלום
מסתכלת קדימה.
|
לפני שאני הולך לישון היא תמיד קופצת לביקור
רק כדי להזכיר לי מה אני מפספס,
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אם הוא פנוי
יש סיבה טובה
לכך
תזכרו!!!!! |
|
