|
ומעכשיו דעי כי כל מה שתאמרי,
לי הוא כפקודה.
עשני לאביר לשרת אותך אהובתי,
היי לי למלכה.
|
אסיר אני לך עלמת החן, החן.
כלוא בין כותלי אהבתך.
|
לא רוצה כאן להיות,
רוצה איתך קפה לשתות.
|
התנתקתי ממך - לא יכול את הקשר הזה עוד לסחוב.
כי אהבתי אותך, כשהיה לי חלום, לממש אהבתנו.
ועכשיו זה אבוד, ואני אוהב אותך עוד.
|
עוד שינוי שפורח,
בין קוצי חיי הסדורים,
מן השגרה רוצה לברוח,
אתך להצמיח עוד פרחים.
|
רוצה לומר אהבתי ואוהב אותך מאוד,
זוהי השתיקה שאותה אני חושב.
|
בואי תברחי איתי,
נברח אל הדמיון.
|
סמני לי שאצא,
סמני לי שאזוז,
סמני לי שהקשר הזה הוא סתם בזבוז.
|
את תאוריית עץ האהבה המצאתי בילדותי.
כשפגשתי באהבה לראשונה חברתי עליה שיר.
|
רוצה לכתוב לך שיר אחד רומנטי,
אך מתקשה למצוא את המילים.
אז רק אומר לך שאותך אהבתי,
ואמשיך אותך לאהוב לעולמים.
|
אני שלה,
היא בנפשי נוגעת,
ואני אליה את עיניי נושא.
|
החלקה שבתוך ליבי,
חייבת את הודה, רק לך.
|
צר לי עלייך אהובה,
כשאת עצובה,
עוטפות עיניי דמעה.
|
|
למי יש כוח לדון
בקיום של אנשים?
לי יש...והייתי
רוצה להגיד
שהמשפט "אני
כותב משמע אני
קיים" בהחלט
רלוונטי כי מי
שלא כותב לא
יכול בעצם לתת
הוכחות מוצקות
שהוא קיים
ושהשכל שלו באמת
מפיק משהו |
|