|
its getting late . . .
חושך הכאב שאצלם בלב
מופיע בדמעות קרות על פניהם
רגש לא מוסבר חוזר ויודע
איבוד דרכם ישמור עולמם
|
גשם וברד,
שקוף,
שהלא מוכר הגיע.
|
אישונים מורחבים
ביום ובלילה
נוזל ואבקת החיים
נסחפים כמוני
מגולגל מהבריחה אל
|
הוא היה גוזל שמח .
בין עיטים בילדותו הביט וכנפיו נשברו.
|
הנף כלי זה
הכה מיתריו,
בצרימה עלומה
המנגינה נצורה.
|
בסערת רגשות
נטוע בקרקע,
פן אעקר מעצמי
ברוח מריבותינו.
|
כמו פרפר שנמשך לאש
קופץ איתה למיים.
נתלה עלייה במיים טהורים,
נמשך איתה למעמקים
היא סוחפת אותי.
|
|
|
"ואין הגבלה כמה
אני יכול
לכתוב?"
גרפומן הסלוגנים
בתחילת דרכו |
|
