|
הפנים שמביטות אלי מתוך המראה
הם לא של הילדה היפה שהכרתי פעם
הפטמות שלה מזדקרות אלי
השפתיים משורבבות לעברי
המבט מפתה
והעיניים משקרות לי בנחישות
שלא חשבתי שקיימת בי
כשעוד חשבתי שקיימים בי דברים
הלכת אז בשקט, לא ידעת עוד לאן,
קראו לך גריזלדה בגלל העיניים.
המחשבות שרצות לך בראש מתעוותות
ולאט הקסם נמוג.
|
על כל שיכחה כמעט מוחלטת
זיכרון כמעט יפה
על כל מראה מסביר פנים
עיני נעקרות
|
שתתה לרוויה כל מילה
וגמעה כל מגע וליטוף כאילו היו לה הראשונים
|
אם לא אתעשת מיד
אולי לא יהיה לי כוח לעמוד אחר כך במתקפה המוזרה הזו
שמסתערת עלי גלים-גלים
במן עיקשות אישית לא אנושית, או אנשושית עד בלי נשוא
|
הגעת אלי כשהייתי הכי פחות מוכנה
הגעת אלי בשנתי, התגלת לי בחלומי
|
אני תלויה והחבל לופת את צווארי
חזק מכדי שאוכל לנשום
ולא חזק מספיק כדי שאחנק
|
אם לא היו לי בעיות - הייתי ממציאה אותן
הפסיכולוג אומר - אני עושה
הדיכאון חוזר - אני שותה
|
יותר מדי מילים שנותרו בדממה
עולות לראשי עכשיו בדמי הליל
|
הילדה שבי שוצפת, רוקעת ברגליה
רוצה רק לעצמה ועכשיו
|
מבעד לעניי סוף הקיץ הוא צוחק עלי
ואולי זה רק נדמה אבל הוא ממשיך לצחוק
|
אנשים זרים סיפרו לך שקרים,
זקנים סיפרו אגדות
וילדה קטנה עם עיניים גדולות
הזכירה לך אשליות ישנות.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|
