|
"על המדף שעמד כבר שנים הנחתי שני ספרים, ועליהם
יותר מדי לימונדה, ועליה את הרצון לחיים, ועליו את
השאיפות. נשפתי ברוגע. תחילה נפלו המופשטים, ואז
התנפצה הלימונדה על הכתפיים שלי ועל השדיים שלי
ששווים פחות מגיים בוי אדבנסד, ואז הספרים שברו לי
את האף והפשיטו אותי, ואז נפל העץ מן המסמרים וריגש
אותי כל כך, כל כך ריגש אותי, עד שהתחלתי לבכות
ולחבק את הבטן שלי, וגשם כבד החל לפול עליי,
ברצינות, על הרצונות, על האהבות שלי "
מאי 89', בהתחלה בחיפה, מאז בחדרה. חיה בתל אביב
לתקופת מה, עכשיו ישנה
קווים ומקשים יהפכו לשירה
שירה אדירה שירה נדירה
שירה עשירה שירה מרירה
|
עד שיהפוך לסימן שאלה של ציפייה.
ולמרות שאתעכב,
תחכה לי עלמתי במחשופיה ובדידותה,
|
|
|
אתה שתלטן יותר
מדי, ויש לך טעם
חרא, וזה לא
מוצא חן בעיני!
הטלויזיה לשלט
בעצבים שהלז
החליט לשים
"לגעת באושר" |
|
