|
 קריקטורה שלי שצויירה באילת 2003 |
ברוכים הבאים או השבים
למי שמשעמם, רוצה להיסתלבט או סתם עם חשק לחטט
שימצא חיים... כי פה זה לא המקום...
וקצת על נעמה שלנו...
נעמה היא בחורה חמודה מאוד, בעלת עיניים ירוקות
מהממות, נודניקית לפעמים, פרפקטציוניסטית עד כאב
ושרוטה במקצת. בעצם היא שרוטה הרבה (נעמה אל תהרגי
אותי... בבקשה!)
הושרצה בדצמבר 1982 (לא ידוע היכן - אתם בטח שואלים
למה? אז זה בגלל שהתביישנו לשאול אותם) ונולדה
בספטמבר 1983 בבית החולים אסף הרופא, לזוג ההורים
הכי גאים ומאושרים שיש בארץ
כיום מתפקדת באופן גבולי כסטודנטית לסוציולוגיה
ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וגרה לצערה עדיין
בחולון (למרות שהיא העיר מספר אחת בארץ) עם ההורים
ועם האחותה הגדולה, אך כבר בלי כלבתה האהובה לאקי
ז"ל...
מקווה שתהנו מהשטויות שלה... ואם לא... אז לא...
וגם אם לא אהבתם תגיבו, כי מגניב מי שמגיב אחרון...
"הבדיקה יצאה חיובית".
זה הדבר היכ נורא ששמעתי בחיים שלי.
רציתי למות.
בעצם המוות חיכה לי מעבר לפינה, רק הייתי צריכה להושיט לו את
ידי וללכת אחריו.
|
רק בגלל שאני גרה רחוק? זה הסיבה היחידה או שיש בי משהו דפוק
אחר שמונע ממנו לרצות בי?
|
אני בן 31 מחר
שכולם ילכו להזדיין
איך עברו השנים כל כך מהר
שונא להתבגר
|
אומרים שאהבה עיוורת
אז תגדלו עיניים בגב
|
עוד יום יבוא והוא יגיע לקחת אותי
הלוואי שלא יבוא לעולם
|
בא לי לחבק אותך חזק עד שאשבור את עצמותיך
וליבך יעבור דרך הצלעות ויקפוץ מהחזה
הדם ינזל על העור ופנייך יחווירו
הדופק יאט ויאט ויאט ויפסק
|
הבטחנו שלא נפסיק לאהוב
הבטחנו שלא נפסיק להסתובב יחדיו ברחוב
הבטחנו שלא נפסיק לדבר
הבטחנו שלא נפסיק אחד לשני להתקשר
|
עשיתי משהו רע
סגרו אותי בחדר
עשיתי משהו רע
הייתי לא בסדר
|
נו, תגיד לי כבר מה אתה רוצה
ולמה אתה כך ממשיך ומחכה?
|
יש כאלה שקוראים לו דיק
יש כאלה שקוראים לו פין
יש כאלה שקוראים לו הפטיש
יש כאלה שקוראים לו זין
יש כאלה שקוראים לו פינס
|
אני רוצה שתחדור אליי
כמו שאף גבר עוד לא הצליח לעשות
תשכב לצידי, מעליי, מתחתי, בתוכי
תלטף, תלקק, תיהנה, תתרגש ותגמור
|
שוב חזרת לתוך ראשי
ואיני יודעת למה
אולי כי בגרתי אדוני
אולי כי פשוט החכמתי
ואולי כי הבנתי את אשר החמצתי
|
חם לי
חם לי מאוד
כל כך חם לי, עד שאני רוצה להתפשט
ללכת עירומה
|
"בשביל כבוד צריך לעבוד!"
בשום אופן אל תחפש אנשים מסכנים לשדוד
רק בגלל שאתה לא יכול להפסיק מאחרים לחמוד
וגם לא לצאת כל לילה לבלות, לשתות ולרקוד
|
אז מה קרה לאנשים בימינו?
דורשים כנות מאחרים אבל משקרים הם בעצמם
ומה נסגר עם העולם?
|
היא הייתה חזקה
נשברה בפינה
לא שיחקה משחקים
ולא שיקרה לו בפנים
|
לא רציתי שזה יקרה
אבל זה קרה
לא רציתי להרגיש את מה שאני מרגישה
|
אתמול הייתי שוב
שוב במיטתך
מחובקת ישנתי איתך
ומבין זרועותיך הרגשתי אהובה
אך עדין לא מצאתי נחמה
|
מי היא בעצם המוזה ההיא
שתוקפת אותי כל שני וחמישי
מדוע מגיעה רק כשעצוב לי ולבד
ואמנם הולכת איתי מלווה יד ביד
|
עודד הלך בגן לבדו
עודד תמיד חשב על אשתו
עודד ואשתו נשואים כבר שנה
עודד התחתן עם אשתו בגלל אהבה
|
מתי יבוא היום שבו תתחיל להאמין?
אולי זה קצת קשה, אבל ניתן שם להבין
|
אך תוך כדי המותחן המצמרר
שוב הקור לעצמותיך חודר
בידיעה שעוד שנייה וזה קורה
מישהו יסבול שם ולא במקרה
|
סבון לבן בשיער מוקצף
ברווז מגומי באמבט לו צף
|
תסתכל עלי
אני מה שרצית
אני מה שחיפשת עד עכשיו
|
מתחרפנת מחוסר ידיעה
שאולי לך משהו קרה
|
אלא אם כן זה לא מפריע לאף אחד
ואם כן, אז אף אחד מוזמן לקום וללכת
לא, לא.. אף אחד אל תלך
אבל אם אין כאן אף אחד, אז איך מישהו יכול ללכת?
|
אני בדיכאון.
אני שוכב על המיטה.
לבד.
בחושך.
|
חיי נשברו לאין ספור חתיכות
הייתי חסר תחושה
שכבתי במיטה בבית החולים
|
הייתה לי פעם אחות קטנה שאהבתי
אחות שהוריי אימצו כשהייתי בת חמש
ולמרות שהייתה מאומצת
אהבתיה כמו אחות אמיתית.
|
ילדה קטנה בגוף של אישה
כך אני מרגישה
העולם גדול עלי ואני...
אני מפחדת, לא יודעת איך להתמודד
|
על מה כבר נותר לכתוב?
האם יש עוד דרך לאהוב?
למה הבדידות בי כואבת?
|
מליסה גיבנס יצאה מחדרה לכיוון המטבח. היא הייתה רעבה וחשבה
להכין חביתה על לחם שיפון לארוחת הבוקר.
היא פתחה את המקרר והוציאה ממנו ביצה, ואת הביצה טרפה בכוס.
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
אני. אני נולדתי
לשלום שעוד
יגיע.
ג'ובניק מתוסכל |
|
