[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 317657949 317657949
אל היוצרים המעריכים את נעמה בן נון
נערה בת 18 ממוצעת איננה ההגדה הנכונה.

בחיפוש מתמיד אחר הדרך הנכונה, האהבה הנכונה,האנשים
הנכונים הולכת לאיבוד בחיפוש אחר הנכון ושוקעת
במחשבות על המשך דרכה..

ומה הטעם ב-אמת אם כל האנשים שמסביבה עיוורים או
מסרבים לראות מה היא האמת ונהנים לחיות את השקר
והאשלייה..
אך היא כאילו כל צרות העולם נישאות על כתפיה.

הכתיבה מגוללת את סיפור חייה, רגשותיה הנסתרים
מכאוביה,לבטיה וציפיותה בראייה ריאליסטית ופסימית של
העולם אך כוללת בתוכה גם ניצוצות של אהבה וציפיות
לגבור על הקשיים ולימים טובים יותר.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
The mind has its limits
We can't cross the lines
The dream has an ending
When a morning sun shines

בלית ברירה היא פוקחת עיניים השמש כבר חודרת מבעד לעפעפיה,
שעת בוקר מוקדמת, יום חדש. עוד יום. קמה,שוטפת את פניה, מביטה
במראה (בחוסר רצון משווע), שום דבר לא השתנה מאתמול, לצערה.
מארגנת בגדים, מתלבשת, כל פעולה בלתי נגמרת כל דבר איטי ומייגע
עם שאיפה כללית של


לרשימת יצירות השירה החדשות
באותו רגע העולם השתגע
מאותה השנייה הלב מתפרע
מאותה הדקה משהו חסר
מאותה השעה מרגיש אחר

מרגישה כי עומדת על סף התהום
מגששת באפלה שאין לה תום
מרגישה כה בודדה ואובדת
בחשכת התהום ניצבת מפוחדת

הייתי למעלה
היה לי הכל
הייתי למעלה
מי שמע על ליפול

I'm the ghost
That's haunting your soul
I'm the truth
That's gonna make you fall

I'm hiding in a place where no one can see me
I am whispering silently so no one can hear
I am standing here quietly feeling so small
You watch in the darkness and let me fall

Coming back from the dead
like a weird book I've read
where everybody's afraid
and all feelings just fade

is this love I'm feeling
is it the cause my wounds aren't healing

don't let the fear take over
from pain you must be sober
the tears wont make it better
you must keep going further

Delusional delirious living in the dreams
Cause life isn't good as it seems...

She was a child with a princess's smile
She was a princess that ran for miles
She was the happiest person I have ever known
She always cheered a person when he was down

I want to live
I don't always like to give
I hate when you are around me

Why the fuck everything turned bad
All I want is not to be so sad
I want to change my life
I want to use a knife
I want to live

HATE LIVING IN A WORLD OF LIES
HATE LIVING IN A WORLD WITH TIES
DONT CARE ABOUT NO ONE ALSE
DONT CARE ABOUT PEOPLE THAT HAVE NO FACE

אהבה
ידיים רועדות
רגליים מועדות
דמעות זולגות לאיטן
הכאב עודנו איתן

הרהור
האם אתה שם יושב
האם גם לך כואב
האם באמת אתה רואה הכל
באמת אתה כל יכול?
כל דבר מפענח?
מחום האש העשן וההרס גם אתה קודח?

אז עצמתי עיניים וקיוויתי לטוב
הלכתי קדימה, אחורה, מבלי לחשוב
זה הרגיש טוב לרגע, חדש ורגוע
אולי בכל זאת הפעם לא אהיה בצד הפגוע

איבדתי משהו
איבדתי מישהו
איבדתי חזון
איבדתי דמיון

אך היכן הוא אותו חלום בודד
נותר כמחשבה מסויגת רועד
מנסה לפרוץ אך מתקפל ומפחד
אבוד ומסתתר ואין לו כל עד

הנפש רועדת במחוזות הכאב
הקור המקפיא את הרגש שואב
לפתע הס, דממה שוררת
את אותה גדר היא מפוררת

אז הגענו לעתיד
אך העולם עומד מלכת תקוע בעבר בהווה הממוחזר
העולם מתמוטט קורס תחתינו ולמי אכפת?

אהבה
לא רוצה לרעוב ליחס
לא עוד לחוש בכעס
רוצה שיבין ויחזיר
רוצה שגם הוא יחלוף ויחוויר

נמאס לחיות אך לא לדעת
לעבור קרוב מבלי לגעת
לא לחוש את החולף
אותו עבר אותי רודף

שלום כאן טרבלינקה,ברוכים הבאים
הרכבת נוסעת, מכאן אין שבים
כאן בורות ירי ושריפת החיים
כאן כל האורות כבים

היא פוקחת עיניים ליום חדש
הלב מפח, הראש מלא קש
היא פותחת תריסים שייכנס קצת אור
היא לובשת בגד לבן, צחור

זהו יומי האחרון
זהו כנראה הפתרון
לא תראוני עוד
לא אפחד למעוד
לא אלך לאחור
לא אראה עוד שחור

יום עצוב
פרח רקוב
מדם עקוב
על גבו שכוב

לובן וכפור השלג ביער עבות
שם נמצאת הזוועה בדמות שלושה בורות
שם נרצחו ללא רחמים ובדם קר
יהודי עיירת טיקוצ'ין (טיקטין) בידי נאצי אכזר

מנסה למצוא מילים נכונות
מילים עמוקות מלאות תובנות
מילים שיבהירו באמת את התחושה
שיבין מה היא אותה חולשה

ובמיידאנק הדממה שולטת
אין פסים של רכבת שועטת
אין קול, אין עונה, אין רחש
שם כל מבקר מתנהל בלחש

הרהור
ודרכי אינה ברורה
אך אלך ללא פחד
גם אם אין דרך חזרה
לא יעבור עוד רעד

לרגע קיימת התייחדות של כולם
לא כאב של אחד אלא של עם
זעקת ההמון
ובסיום התקווה שירת ההמנון

חבוי הוא הלב
לא רואים את הכאב
מכוסה הוא ועטוף
דואב כך ורדוף

נמאס!
היא רוצה להגיד שנמאס
היא רוצה להגיד את הכל
להרים את הקול בלי חשבון

ייסורים
אדם חסר זהות
אדם חסר מהות
הולך רק לאחור
רואה הכל שחור
חושב על העבר
שוכח את המחר

לטבוע בעולם של אשליה
עולם שאין בו אפליה
עולם שהכל נראה בו כ"כ מושלם
אך כשמתעוררים הכל נעלם

עוצמת עיניים
מקווה שהכל ייעלם
עוצמת עיניים
רק רוצה להירדם

עצב
הולך ומתנדנד
מתהלך לו בודד
כואב ודואב
חושב ומתאהב

התהייה משכרת
תחושת תקוה מעוורת
את הלב שוברת
את המציאות קוברת

אולי אין לפחד מהנסתר
אולי כל הרגש מיותר
אני רוצה לחזור
אך בראשי מעצור

אוהב אבל שונא
שמח אך מדוכא
יפה אך מכוער
מדהים ונסתר

אין הרבה על מה לתהות
במיוחד לא בשעה שכזאת
ואמנם היא עודנה ערה מהורהרת
בתוך תוכה היא מתפוררת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הספד
I close my eyes and wonder, not for the first time, what it
would feel like when the option to open them won't be an
option anymore...




אמרו לי שיש כאן
סכנת קרינה אז
אני יוצאת
להשתזף רק אחר
הצהריים




פרה בביקיני

האי ביקיני, יא
דפוקים שצריך
להסביר להם כל
דבר !


תרומה לבמה





יוצר מס' 47174. בבמה מאז 9/1/05 2:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעמה בן נון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה