|
 195484126
התחילה לכתוב השנה, בגיל 19, במעין דחף שהיה לה קצת
מוזר, מעט בלתי נשלט.
היא אחות שכולה (welcome to the club, כן כן אני
יודעת...), ודבר זה מהותי אצלה עד מאוד ומשפיע,
לעיתים כנגד רצונה, על כל צעד ושעל בחיים שלה.
ולמרות זאת (ולמרות דברים אחרים רבים), היא מנסה
לשמוח ולחייך- לא בשביל האחרים כמובן, פשוט כדי
שיהיה לה עצמה טוב.
הקצתי, וכאילו כלום.
עד אשר נזכרתי,
ולפתע נמלאתי תחושה
לא מוכרת,
כה אחרת
מזו שידעתי עד כה.
|
...והגיע הממש מעולה
מועלה השמש היגע.
עוד יום כנגד רצוני.
|
רק רגע אחד,
מדומה,
אך דומה.
שאזכה -
לחוש אותך.
|
ולכן אני חוגרת
שומרת מכל משמר פן אכווה
בשנית.
|
כאבי אז היה כמוצל
אך לרגע ולא ניצל.
|
אמרתי לך, שאני יודעת שגם אני חסרה לך כמו שאת חסרה לי ושאת
מתגעגעת אלי כמו שאני אליך.
אבל, אני לא יכולה שתבואי אלי ותהיי איתי מתי שאת רוצה.
|
|
|
זה הכל בראש
שלי, אני
יודע!!!
אז תנו להוריד
אותו בשקט!
שלמה נור, סטלן
חולה נפש
במצוקה, מסתכל
על הקערה שלו
ומתלונן! |
|
