|
קם בכל בוקר מחדש בכדי לשתות מהמעיין, ולגלות שהמים
מתחדשים וזורמים, וכך-גם השתקפותי בהן.
תמיד כולם תהו האם הזקן היושב בפינת הרחוב שאומר כל רגע
"החיים" באמת משוגע האם השוטר המפקח יותר מידיי רציני האם האיש
שיושב בחוף הים וצורח בלי סוף: "נעומי נעומי" באמת לא צלול.
|
ואתם,
לעד תהיו האפר בעננים
לעד תהיו האפור בלובן
שהיה.
דם הענן,
לעד-אפר
שלא ייגע עוד בעפר.
|
זה שיר א' מאסופת שירים שכתבתי לאהבות שונות ומשונות ברבןת
השנים
|
|
|
אני הבן אדם הכי
חכם בעולם! אין
כמוני! כולם
אוהבים אותי,
ואני יפה!
אני, לבד בחדר,
שנייה לפני שאני
גומר. |
|
