|
כשהשמש עמדה במרכז השמיים יצאתי לי ל"קפה פולה" לריאיון
עבודה.
הגעתי כ"שירו של אסף אמדורסקי" לפני המועד שנקבע ונתבקשתי
להמתין. בעת התבשלותי נוספו אלי עוד אי אילו מבקשי עבודה, אחת
מהן היתה חברהשלחברה, שוחחנו מעט עד שקול קרא בשמי ונכנסתי
לריאיון.
|
בראש ענתה יושב שליטה
אך מי שמחזיק בשוט המלכות הוא יועצו רב העצמה
דבילנוסטה.
פוסע הוא בנעליו הכבדות בכל רחבי הממלכה (חלילה מחוצה)
ומי שמעז להראות צל של חיוך על שפתיו מיד נשלח אל הגיליוטינה.
|
חיכיתי, חיכיתי, בכיתי, בכיתי, עד שקסם הלילה כישף את כולם בסם
השינה.
|
|
|
אף בנאדם לא
שווה את הדמעות,
וזה שכן יהיה
שווה לא יגרום
לך לבכות. |
|
