[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 296402329 296402329
הוא חי בישראל
אבל מרגיש כמו בחו"ל
מגדל כלב
ולפעמים מרגיש כמו כלב
כותב כשאין משהו אחר לעשות
ולהפסיק אפילו לא חושב לנסות
הכתיבה משחררת אצלו את העצבים
ואם מישהו היה רוצה לגרש אותו ממשחק החיים
אז הוא היה מזמן יוצא על צהובים
נולד ב77, השנה הגדולה של המהפך, הזכייה של מכבי
בגביע ושל מותו של המלך. התאריך המדוייק יותר - 5.6
- התאריך שבו החלו מלחמת ששת הימים ומבצע שלום
הגליל, כך שהרבה תקווה לשלום לא עולה מהתאריך הזה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומור
garbage has a smelly name which makes you feel like a stupig
girl, and also makes you want to become an androgyny and it
also makes me to say that i'm think i'm paranoid. but still
i think it's beautiful garbage, and i prefer the version
2.0.

אירוטיקה
.she liked to read her proffesional file
.while we were doing it dogy style
.she liked to do it in a huge variety of positions
she liked to do it up and down, inside the mouth, at the ass

קוראים לו יהושוע. שם לא שימושי במקרה שלו. פשוט כי אין הרבה
אנשים שיקראו בשמו. הוריו עזבו אותו, שנים לפני וחברים זהו
מושג מילוני בלבד עבור גיבורנו. עיסוקיו המרכזיים ביום - יום
מסתכמים בחיטוט מזדמן בפחי אשפה כהים ומסריחים במיוחד, גניבה
של מוצרי


לרשימת יצירות השירה החדשות
תחושתי
נוזל
על הרצפה
כבר שנים
שזהו מצב הצבירה

אהבה
טיול לאורך השדרה
רק אני ובחורה יפה
טיול מקסים לאור ירח
רק אני וחיוך זורח

כמיהה
הלילה
קסום הוא
והנפש
מבקשת

הלילה
הוא חבר ותיק
ועימו גם הבדידות

אינטרוספקטיבי
שלם
עם זה
שאני
לא שלם

אהבה
אתמול
ראיתי אותך איתו
את הסתכלת לכיווני
הבחנת בי

זכרונות
ראיתי אותה
עומדת שם
בתחנת האוטובוס
השכונתית

עצב
היה משהו קסום
בבדידות של אותו הרגע
וגם עצוב עד מאד

קצרצר
בהתחלה אתה עושה מעשה רע
אח"כ זה הופך להרגל מגונה
ובסוף זה כבר מי שאתה

הומור
fuck you bitch
and don't move another inch
if you don't shut the fuck up, i will kill you and your
daughter
and then i will throw your bodies into the river's water

fuck my self
fuck my mental health
fuck my soul
fuck it all

in my sad life i dont have any luck
and every second word i say is fuck
and i am sure that very soon
we will all see the explosion of the moon

those who havent got the gift of writing
have the uncontrolled will of fighting

אכזבה
בישראל השלום
הוא רק חלום
המלחמה
היא היא המציאות האיומה

פעם הירח היה בידי פורח
בלילות בודדים הוא היה לי לאורח
היום לבקר אותי הוא כבר לא טורח
היום לצערי הוא פשוט בורח

אינטרוספקטיבי
all the vast amount of rain
still cant erase this feeling of pain
i still cant get enough
i still cry in the dark for love

no better than all the rest
i cant help feeling second best
as i close the door
i just cant take it no more

במצב מזוקן
ומצב רוח מזויין
צועד לקנות עיתון של בוקר
במכולת שעולה ביוקר

אכזבה
why
must i
die?
why can't i love

קסם המים בנהר
עונג קולו של הזמר
מלוא תפארתה של הכיכר
הבעת פניו המסתורית של גבר זר

אכזבה
i just cant understand how the hell at the same day that i
was finally hired
my boss suddenly decided that its time for me to get fired
as soon as i heard the sad news i became very tired

הומור
רוצים סרטים ממוחזרים וישנים שחוזרים על עצמם בתדירות מפחידה?
yes
רוצים סדרות בריטיות עלובות ואלמוניות, שמתיימרות להיות
משובחות ושאמורות להצחיק, אבל מצליחות רק להעיק?
yes

אהבה
you are love
you are the only one

מבט אחד אל ים
בו משתקף אדם בלי דם
מבט אחד אל שמש
בה מתבונן אדם מאמש

אני חולם עלייך בלילות
בלעדייך אני לא יכול להיות
את החצי השני שלי
את, למעשה, הכל בשבילי

המוני חלאות אדם
דרך קבע, מתעללים,
בהמוני כלבים
וחתולים

יחסים
את
שאהבת
מוסיקה קלאסית
וספרות מודרנית

ארוטי
פעם הייתי מזיין בכיף
פעם הייתי דופק באופן חופשי ושוטף
פעם הייתי משחיל
משגר טיל

מתבונן
בחיים
מציאותיים
ללא מטאפורות

ייסורים
בתור טיפוס חילוני
ובתור אדם חולני
לבי כל כך שביר
ובאופן קבוע אין לי אוויר

מכבי, מכבי, מכבי תל - אביב
מפסידה הרבה
בין סתיו לבין אביב
נראה לי נראה לי

ייסורים
כמו נחש שמסובב צווארו בכיוונים שונים
מחפש ריגושים
מתרשם מאנשים
ומסביב רוחות עוטפות ריחות

אם תפגוש אותי מאוחר בלילה במורד הרחוב
אל תטרח לומר שלום
אם תיזכר בי בליל ירח מלא ועצוב
אל תשאל כיצד הגעת עד הלום

הרהור
אלה היו הזמנים הטובים ביותר
אלה היו הזמנים הרעים ביותר
אלה היו זמנים שהאל עדיין לא ברא
זאת הייתה תקופה של התמזגות הנפלא עם הנורא

לב ליבה של התודעה האנושית
מודע לעובדה הפשוטה, אך הממשית,

הומור
אם מייקל ג'קסון היה מעברת את שמו היו קוראים לו מיכאל ירקון
לשון קומבס, או אם להיות נאמן לכינויו האומנותי, לפאפ דאדי, או
בעצם אם להיות מעודכן, לפי דידי היו קוראים פיני דוידי
לרובין וויליאמס היו קוראים ראובן יהלום
לג'ורג' בוש היו קוראים גרשון בשן

יחסים
אנה את הולכת
אני אליך בא
מחפש אחרייך
בוחן פנייך בשקיקה

אני לא מרצה את זמני בכלא
אני רק יושב
אני לא שונא
אני רק לא אוהב

מצב
אני אוהב לאונן על דמותי ולשפשף בלי סוף את כל נימי לבי
אני אוהב לזיין את רגשותיי, דמעותיי, ומאוויי עד הסוף המר שבו
אני פולט את יצרו של חלומי
אבל הכי אני אוהב לאיין

יחסים
אני אוהב לשבור איתך את מוסכמות היסוד
אני נהנה להמשיך איתך עד שתגידי "תן לי עוד"

אהבה
אתמול כשהעברתי זקנה אחת את הכביש
היא אמרה לי : "איש צעיר, תבורך!"
ואז הסתכלתי אחורה
וראיתי אותך מעברו השני של הכביש

אכזבה
כשהייתי בתוכך
הרגשתי לחוץ
כשהייתי בפנים
הרגשתי בחוץ

אפשר להמשיך לדאוג
גם עם אבן אפשר להרוג
רובים טנקים ומטוסי קרב
זה באמת כוח רב

ארבע שורות
את הכל אומרות

אהבה
את עדיין שם
מול עיניי
והירח הענוג
נושק ללחייך

החרוזים בוזזים אותי ממהותי האמיתית
הם כופים עליי חוקיות, צורה ותדמית
למרות שהם אמורים להפוך אותי למשורר מכובד ואמיתי
כל שהם עושים זה לכלוא את נשמתי

בוקר טוב
שוב אין לי על מה לכתוב

ארספואטיקה
לשיר הזה
אין
לא התחלה
ולא סוף

האם יצירה
היא דבר רע
האם בכתיבה
טמונה האהבה

השיר הכי טוב בעולם
בלי שם
הוא שיר לא מושלם
שם לשיר

כל הכבוד לו?
כל הכבוד?
לא!
בשביל כבוד צריך לעבוד

כל מה שיש לי להגיד על בנייני התאומים
הוא
איפה ברוס ויליס כשצריכים אותו
אני בטוח שגם כל האנשים ששהו בבניינים האלה בזמן האסון

ארוטי
טילפנתי לביתה אבל היה צליל תפוס
חייגתי שוב ואימה ענתה לי שהיא נסעה לאיזה כינוס
הרגשתי איך עובר עליי עוד יום מנחוס
חשתי כמו אדם מאוס

שואה
גרמנים שחיסלו יהודים
שחיסלו את אלוהים
שחיסלו את עצמם
שחיסלו את עמם

מנקי הרחובות יודעים לנקות את עצמם מכל פירורי הלכלוך
בהם הם נתקלים במהלךמלאכת הקודש שלהם
יצורי אנוש נקיים שכאלה
בראשיתו של בוקר מצחין ואיום כל כך

הוא מתאר אותה כמו שמתארים עיר
יפה
סוערת
חסרת מנוחה

אדם אינו נגרר לו על הכביש
רגליו קובעות את מסלולו
איש אינו מובל לו על השביל
רגליו מובילות אותו

תיוולדי
אח"כ תהיי ילדה קטנה
אח"כ תהיי דוגמנית
אח"כ תהיי סלבריטי

אהבה
היופי המהמם שלך
שגורם לי להרגיש שייך
המתיקות הנפלאה שבך
שגורמת לי לרצות רק אותך

את כל כך יקרה לי
שאני לא יכול להרשות אותך לעצמי
את כל כך יפה
עד שאני מסתנוור ומתעוור ממך

אלוהים
לאחר שהחדירו לי אינפוזיה
שקעתי עמוק אל תוך אילוזיה
ושם פגשתי את האלוהים
והוא אמר לי שאני נראה פשוט מדהים

דרכו לצמרת היתה רצופה מכשולים
והוא כמעט נפל
מה שהחזיק אותו אל - על במרומים
היה דף נייר קטן מקופל

ארספואטיקה
כתבתי בעבר
הרבה שירים
שהיום אני כבר לא זוכר

מחשבתו נדדה מקצה לקצה
מתפרצת מתרוצצת
כמו שדה נוצצת
מקפצת מקפצצת

שואה
היא עושה עם החבר שלה מספר
בזמן שלסבא שלה כבר יש מספר
על היד
היא משתוללת בשדות בפראות

חמשיר
בסה"כ באתי לקבל עיסוי
אבל מהר מאד זה הפך לניסוי
אם אוכל להעמיד פנים כאילו נפגעתי בשרירים
לשחק אותה כאילו אני סובל מכאבים קשים ומרים

יש לי בת קטנה וחמודה
יש לי בת שהיא גם ידידה
יש לי בת שובת לב
יש לי בת שאני אוהב עד כאב

געגוע
היתה לי
פעם
כלבה

קצרצר
נוסע על כביש משובש

לא מזמן
עוד היה לי זמן
והיום
היום הכל חולף כל כך מהר

ארוטי
כל לילה בהיכל הטלת המים ושחרור הפסולת הפנימית
אני משפשף, מותח ומגרה את האמת הפנימית שלי, זו היקרה לי מכל
בהתחלה היא קטנה
אבל עם הזמן ובעזרת העיסוי האינטלקטואלי המרוכז שלי היא גדלה
ומתפתחת

מחאה
אם אתה כושי,
אה, סליחה, שחור,
אה, אלף סליחות, אפרו - אמריקאי,
בארה"ב הגדולה, הנפלאה, והמפוארת של אמריקה,

ארספואטיקה
אני מחפש את עצמי
בין שורה מוצלחת יותר
לשורה מוצלחת פחות
אני נאחז בתקוות מילה בודדה

בלילה קר
הלב נשבר
בלילה חם
הלב נסתם

חייל חוזר משדות הקרב
לבו עטוף תשעה באב
חייל שב משדות המלחמה
לבו צמא לנחמה

אכזבה
רקדנו ריקוד דרום אמריקאי חושני כשגבה מופנה אליי
רקדנו בהנאה שלמה מבלי שיכולתי לומר די
רקדנו בלהט ובתשוקה
והכל דפק כמו מכונה

ארספואטיקה
לא,
לא,
זו לא שעה.
זו לא שעה לקלישאה.

ארוטי
כשאני רואה אותך מוצצת סוכריה בתאווה כזו מתוקה
אני מקווה, בסתר ליבי, שזה לא הדבר היחיד שאת מוצצת כל כך טוב
ואילו אני לא מוצץ
אני רק מציץ

ייסורים
היא מוצצת לי את כל הדם
ואפילו אין לה סיבה טובה, פשוט ככה סתם
וכמה שאני משתדל ואליה נחמד
תמיד בסוף אני נשאר לבד

פעם החלטתי לעשות מעשה טוב
והלכתי להתרים
אבל בחיים לא שיערתי
שאני אקבל כאלה תגובות מאנשים

אכן, אהבתי את עמי מאד
עד מאד אהבתי
וגם עתה זוכר אני
את עמי כעצמי אהבתי

המוות הסתכל לי בעיניים
אמר אני מניח לך לבינתיים

מה שבאמת רציתי להביע
זאת,
בעצם,
לעולם לא תדעו

הוא מטלפן ומחכה
אף אחד לא עונה
הוא ממשיך להמתין
מקווה ומאזין

הוא מת עוד לפני שפגע ברצפה
כעת הוא היה בסך הכל עוד גופה
והיו כמוהו עוד אלפים
והם נזרקו ביחד לתוך קברי אחים
וכך הם שכבו שם מתים על גבי חיים

המוני תאילנדים ורומנים שולטים ברחובות העיר
לכאורה הובאו לפה בשביל לבנות

בדידות
ממשיך ללכת
מהלך בהמשכים
צעד אחר צעד
רעד אחר רעד

ארוטי
בתור רומנטיקן אירוטי
ויש שיאמרו
סוטה פורנוגרפי

ארספואטיקה
השיר הזה
מתחיל בדיוק כפי שהוא נגמר

הומור
אני סולד מגסויות
אני אף פעם לא מקלל
אני אף פעם לא נוקב מפורשות
בשמו של איבר המין הזכרי

גדולי השירה המודרנית והקלאסית גם יחד
יכלו להתערבב בתוכי
לחדור אל נשמת האמן שאולי קיימת בי
לעשות בה ככל העולה על רוחם

מוסיקה קלאסית פועלת על גלי המוח
סול (מוסיקת נשמה) ושירים רומנטיים פועלים על הלב
רוק פועל על הבטן
ראפ פועל על הרגליים ועל התחת

שני תאומים נולדו בשנות ה70
וכבר משחר ילדותם התבררו כמוצלחים
מיד לאחר שסיפור הבאתם לעולם תם ונשלם
הוכרזו רשמית כזוג התאומים הגבוהים בעולם

גורל
בלי פחד וללא מורא
הכנסתי את עצמי לתוך סירה
ושטתי היישר אל תוך הים הסוער
כשמעליי ענן שחור וקודר

אינטרוספקטיבי
אני לא מבין מילה ממה שהוא אומר
אני אף פעם לא יודע אם הוא דובר אמת או משקר
יש לו פרצוף של דביל גמור
יכולת התקשורת שלו היא כמו של טלפון שבור

רחבעם זאבי
היה לי כאבי
ולגבי אבי גישת ההתנגדות הלא אלימה שמחא בכל כוחו כנגד דיכוי
ואשר שניהם נושאים את אותו כינוי

אין
אין מה לעשות עם זה
זה לא עוזב
זה לא יוצא

בדידות מעליי
בדידות מתחתיי
בדידות מקיפה אותי מכל צדדיי
בדידות רוקדת אתי טנגו צמוד

למה ילדים צריכים למות לפני שהם התחילו לחיות
למה יש כאלה שנקראים אנשים אבל הם בעצם חיות
למה אלוהים לא פותר את כל הבעיות
למה חלאות אדם תמיד משיגים את מבוקשם

בין אם הם גומרים בבית אבות
ובין אם הם גומרים בקיבוץ נדבות
תמיד בסוף החיים מגיע שבר
ותמיד בסוף הם גומרים בקבר

כשאני בדיכאון
אני מרגיש רב און
כשאני בדיכאון
אני מרגיש כבעל הון

הוא נתן לי קצת חומר למחשבה
אבל אחרי שהשתמשתי בו

חוסר המשמעות של המילים
חוסר הייחוד של שבילים מפותלים
חוסר היישע של אדם מול טבע
חוסר הטעם בשגרת הקבע

הרהור
בחיפוש
אחר הטיפוס
העמוס
ההרוס

חצי שעה של כיף
בים הייאוש השחור

הרהור
בימים
שאני עירוני
הכפר קורא לי

מצב
נאמן לאמת הפנימית
נאמן לדחף הממית
נצמד לחוקי הטבע
מתחמק בעקביות מכל פגע

מחאה
הורג את עצמי ברכות
מול מסך הקסם המתעתע
שוקע בהזיות של יפים ממני
גדולים וחכמים ממני

אלוהים
ממציא השמפניה דום פריניון אמר פעם שכשהוא שותה אותה הוא טועם
כוכבים

בלילה השחור
מתחשק לי את עצמי לקבור
ביום הלבן
אני כבר מת בכל מובן

אחרי הכל הקיץ הוא רק נקודה קטנה בים של חורף
אחרי הכל כל חבריי משכבר הימים הפנו לי עורף
ולמרות שחם לי מאד מעולם לא היה לי קר יותר
ולמרות שאני טיפוס עקשן אין לי ברירה אלא לוותר

מחאה
המאפיין, מייחד ומבדיל את המילה כוסית
משאר שמות התואר השונים והמגוונים
של שפתינו העברית
הוא שכל יתר התארים

חם כל כך בחוץ
כאילו האוויר בעצמו הולך להתאשפז מחמת ריכוזיות יתר
ספק אם הוא עוד מסוגל לשאת את עצמו
לא כל שכן את משקלו, שמסרב להיכנע לחוקי הגרביטציה המקומיים

חמשיר
יונתן הקטן
לא הלך בבוקר אל הגן
הוא החליט לא לבזבז זמן
הוא טיפס על העץ

היא עשתה לו את החיים
בלעדיה היה מזמן מאכל לתניני הדכאון השחורים
פעם ליבו היה עטוף אדישות, מרירות וקור
והנה לפתע פתאום, הפציע לו האור

בא

יושב על הגדר
היא שורטת את הגב
כואב, כואב עכשיו
זרמי דם הולכים ומתפשטים

מחאה
אל תאמר הומו, אמור מאותגר סטרייטית
אל תאמר נאצי, אמור מאותגר מוסרית
אל תאמר מפגר, אמור מאותגר שכלית
אל תאמר כלב, אמור מאותגר חתולית

הוא אהב אותה כל כך
מגעה היה עדין ענוג ורך
הוא שכב לצידה על ספה מיושנת
שומע ומקשיב כיצד היא נושמת

אכזבה
היא מחפשת את עצמה בין כיכר לחם צרפתי משובח
לבין גבינת 9 אחוז איכותית ושמנמנה משהו.
מסתובבת ברחובות ליליים בסתמיותם, באזור מרכזי בצפון,
ואין לה מה לעשות עם עצמה.

יחסים
למרות שאת מפגינה כלפיי בלהט אינספור רגשות
נדמה לי לפעמים שכל זה נובע אצלך מחששות
שמתישהו אני אעזוב אותך
שאולי מחר אני אברח לך

בואי אישה
בואי אישה
יפה, חטובה
טובה, רטובה

ארוטי
אני יורד הכי נמוך שאפשר

ארוטי
אמש כשהייתי איתך
מעולם לא הייתי מסופק כל כך
אתמול כשהייתי בתוכך
הפסקתי לשאול למה ואיך

סאטירה
אנשים מתפוצצים לך מכל כיוון
וההנהגה שקועה עמוק בתוך ניוון
אנשים מתפוצצים בכל זווית ובכל צורה
וההנהגה שקועה עמוק בתוך הקונספציה המופלאה של אין ברירה

גן עדן
צופה במשחק ריצה אחרי כדור
צופה בכעס, צופה בלב שבור
עבירות שנשרקות, כרטיסים בשלל צבעים
פנדלים, נבדלים ואחלה שערים

אנחנו חיים
את חייהם של אחרים
שלא אלה
שהיינו רוצים להיות כמותם

ארספואטיקה
הדיו נשפך בכמויות ענק
על דף חלק משתלט ברדק

ארספואטיקה
קיבלתי החלטה מודעת
לכתוב את עצמי לדעת
החלטתי להתמיד בכך ולשחרר כל זעם
עד שאגיע למסקנה שאין בזה יותר טעם

רומנטיקה
שרון
את גורמת לי לעיוורון
ליאת
תישארי כמו שאת

הגות
סברה רווחת גורסת שיצר האדם רע מנעוריו
אבל לפעמים יצר האדם רע בגלל הוריו
ולפעמים בגלל שהוא אדם חשוב כמו שר, כדורגלן או רב
יש כאלה שהיו כאלה בעבר, יהיו בעתיד ורעים גם עכשיו

הגות
אני קונה בשוק דיסקים מזוייפים
אני מאשים את הממשלה מתוך כוונה מזוייפת
אני כותב שירים מתוך כנות מזוייפת
אני נועל נייקי מזוייפות, לובש ליוויס מזוייפים ושם עליי טי
שירטס מזוייפות

כשאני
כשאני
ישוב בביתי
משהו נמהר קורה עבורי

אינטרוספקטיבי
אני מוכרח
להגיד לך את האמת

ארספואטיקה
אני כותב בקצב
אני כותב בעצב
אני כותב רצח
אני כותב לנצח

ארספואטיקה
אני כותב
כדי לפרוק לב
המטען כבד וחורג הוא
חורג מנשמתי

הומור
כשנכנסתי אתמול למשרד
כולם ישר הסתכלו עליי בתדהמה
והשפילו מבטם
ואז הנשים הזדעזעו והקיאו

ייסורים
אין לי לב לעשות לו את זה
אין לי בכלל לב
יש לי עלה אדום
והייתי רוצה תלתן שחור במקום

מחאה
צדק חברתי
בין אם מתקן ובין אם חלוקתי
מוסר פנימי
יושר, אינטגריטי ונאמנות לאמת

לך לך מארצך וממולדתך
ומשכונתך הנושנה - משונה
ומבית ספרך המייאש
ומבית אביך המייבש

בדידות
מה שטוב לו - לא טוב לה
מה שטוב לה - טוב לכולם
ולי -
לי זה לא משנה.

גיהנום
הנצח פצע אותי כמו להב משונן
מחצתי את ההווה כמו סתם עוד נקודה בזמן
ולא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן
הבנתי שאין עוד טעם להיותי כאן

היא אישה, כולה אישה,
אך אישה כבר איננו אישה
הוא נטש אותה למען אחרת
והיא כל היום רק עומדת ובבכי ממררת

בדידות
מבט אחד אל הרצפה העצובה
ומשם אל שמי האפלה המובילה.
אוויר קר מסביב
מלא בתוגת ליל.

צעד אחר צעד במשעולי הבדידות
לפתע אתה מתמוטט ונופל מדמם נוזל שקוף וחסר מהות

מדהים כמה זה יכול להיות נעים
להרגיש עמוק בפנים פשוט חסר חיים

הגות
טיפות המים שלא יורדות עדיין
גורמות לי לעצום את העין
ולהבין שנפשי שהתנחלה בלב העיר
יבשה אף יותר ממזג האוויר

אהבה
אני אוהב
אני אוהב אותך
לא מפני שאני רוצה, אלא בגלל שאני מוכרח
אבל יותר מכל אני אוהב לאהוב אותך

רצף של מילים שלא מתחבר לשום דבר
בליל מילולי שלא מתקדם לשום מקום
הבל הבלים
ללא חוט מקשר

ארספואטיקה
שירה היא
פשרה

אכזבה
למרות שזה יישמע מוזר
יוצא דופן, בלתי הגיוני וזר
לפי דעתי, המוות עדיף על החיים
ויסלח לי על כך מראש האלוהים

ארספואטיקה
מה שבאמת רציתי להביע,

ייסורים
בלי עבר וללא עתיד
בלי ארעיות וללא תמיד
בלי מוח וללא נשמה
בלי רעש וללא דממה

פתאום כך באמצע היום סיפרו לי חבריי
שבעצם למרבה ההפתעה אני עדיין חי
זה די מפתיע באמת
לאור העובדה שרוב הזמן אני מרגיש די מת

אהבה
מוסיקה
אוהב מוסיקה
כדי להרגיש את הפיזיקה
של הקיום

כשאני כותב שיר
אני חושב על המחיר
שיהיה עליי לשלם בחיי הפרטיים
כדי שאחר - כך

אינטרוספקטיבי
למה תמיד יש לי מחשבות אינטרסנטיות בראש
למה יש לי את החוצפה האינסופית לדרוש
למה אני חושב רק על עצמי
למה אני מעוניין רק בסיפוק רצוני הבלעדי

לבמאי יש תפאורה, אין סוף ניצבים
שחקני מפתח רבים וטובים
זירות התרחשות עד בלי די
כה יפות עד כדי ניקור עיניי

גן עדן
לוקח כדור
וכבר מרגיש את השחרור
מחדיר מזרק
וכבר חש את ההבזק

יחסים
לא לחבק
לא להתנשק
לא לאחוז ידיים
לא להצמיד רגליים

ריסקתי על פניי קרח קפוא
פוררתי אותו עד שהפך לאפר לבן
ואז לחצתי עליו עד שהפך לנוזל שקוף וסמיך
פיזרתי אותו על עור הפנים שלי באופו שווה והגון

אכזבה
השדות כבר לא ירוקים אלא אפורים
השעונים כולם מפגרים
מטוסים מסתערים על שמי האופל
באפריקה אין בכלל אוכל

מציאות של גשם שווא
נכפתה עליי ממש עכשיו
הכל רק נדמה
הכל רק כאילו

אינטרוספקטיבי
ביום מן הימים לכשיושמד העולם
ואני אעמוד מהצד ככה סתם
ואראה איך הרחוב מתמלא בדם
ובחוץ יהיה מאד מאד חם

אני מול המראה
פניי נזרקות אלי בחזרה
מוחזרות הן בעוצמה שבירה
רוצה לשבור אותה

אוראלי
אנאלי
הכל בא לי
בלי זה מר ורע לי

המים בקומקום אזלו מזמן
ולי לי אין כבר זמן
רץ אל הברז למלא מחדש
אבל אבוי דומה כי הברז יבש

אינטרוספקטיבי
אני גאון
אני אפס

אני פסגה
אני רפש

ניסיתי לקחת את עצמי בידיים
זה לא הולך
אני גדול מדי
או לחילופין ידיי קטנות מדי

נחתך בגילוח
נתקע באמצע ויכוח
מרגיש כמו בתוך פיגוע מיקוח
לא זוכר בדיוק מהו המינוח

אני הולך לאחור
ונופל לחור
החור מתגלה כבור
והבור מתגלה כבור שחור

קצרצר
בשביל כולם
הם מוציאים לאור

הולך אל הים
וטובע בו פעם נוספת
כל הכחול שבשמיים
מתמזג נפלא עם כל הכחול של המיים

בבוקר שבו העולם הגיע אל קיצו
לא עשיתי שום דבר מיוחד
בבוקר שבו ירדה האנושות אל תהום הנשייה
הייתי סתם אחד

רומנטיקה
קרעתי מעליה את הבגדים
היה לה גוף פשוט מדהים
ובדיוק כשעמדתי להגשים את רצוני
ולבצע בה את זממי

מחאה
פעם הכרתי את אילן
שהיה מכור לאדולן
אחר - כך התחלתי להסתובב עם לוין
שהיה דלוק על קוקאין והרואין

הטבעת צרותיך בנהר של דם
חבל רק שגופך טבע איתן
עכשיו אתה בשמיים
מעט רעב

גיהנום
תחושת הייאוש התפשטה סביב
חיסלה כל תקווה של פריחת אביב

מצב
התינוק מנסה לקום ונופל
הילד חולה, בוכה וסובל
הצעיר מתהולל ומשתולל
המבוגר בשום אמצעי לא בוחל

אהבה
הוא היה פטריוט יהודי אמריקני
ובחייו היו לו שתי אהבות
בייסבול וישראל
וכבר מילדות חלם לעלות לארץ

מצב
האיש שראה הכל
השתתק לפתע כי נגמר לו הקול
האיש שידע הכל
לא עצר אפילו לרגע כדי לשאול

עצב
כשאני נמצא בחברתך
ומקשיב בעניין רב לדברייך
אני מרגיש כאילו אנו נמצאים ביחד
בסעודת חיינו האחרונה

כשיקברו אותי בעוד עשורים מספר
ויכניסוני פנימה אל תוך חלקת עפר
אפרד סופית מן העולם
ואחדל מלהיות קיים

אהבה
אחרי שראיתי
את הקליפ stan
של אמינם
בm.t.v

מחאה
אתמול בלילה
חלמתי סיוט נורא
חלמתי שראיתי את יחייא עייש
בעוד שבידי היה ארסנל של כליי נשק

היא מקשיבה לעצמה בלילות
נעמדת ליד החלון, שיכורה כלוט
נזכרת
מהרהרת

מה עושה אדם מיואש
שמצב רוחו עלוב ומטופש
ואין שום סימן קרוב או ברור
לשיפור כלשהו ברמת הניכור

כל כמה חודשים מתחלפות העונות
לי אישית אין טענות
גשם שוטף מתחלף בשרב כבד
נער עצוב מתחלף בגבר מתאבד

מחשבות הזדון שלו רדפו אותה באשר הלכה
עד שלבסוף השיגוה גוה גוה
נאבקה קלות
מהר מאד נכנעה

מחשבות הזדון שלו רדפו אותה באשר הלכה
עד שלבסוף השיגוה גוה גוה
נאבקה קלות
מהר מאד נכנעה

הגות
בחורות ואהבה יש כמו זבל
אבל השירים שאתה כותב הם האוצר האמיתי היחיד בים ההבל
זיונים, נשיקות ואפילו שילובי ידיים
אומנם נראים במבט ראשון כמו דברים שנוגעים בשמיים

אני כותב בחרוזים
בחרוזים עזים
רזים
שנלחמים ביניהם ומתקזזים

מחאה
אל תאמר סטאלין, אמור מאותגר טרוצקית ואל תאמר טרוצקי חי, אמור
מאותגר דוקרנית
אל תאמר מוסיקאי מוסרי והומניסט, אמור מאותגר ואגנרית
אל תאמר שונא ואגנר, אמור מאותגר בירנבויימית
אל תאמר מכבד הסכמים ג'נטלמניים, אמור, עוד פעם, מאותגר
בירנבויימית

הומור
חשבתי להיות נער מעלית אבל יש לי פחד ממקומות סגורים
חשבתי להיות מהנדס גשרים אבל יש לי פחד ממקומות גבוהים
חשבתי להיות רופא מנתח אבל אני נגעל מדם
חשבתי להיות פרופסור למתמטיקה אבל אני לא חכם

צוות אוויר, אני נוחת
אני פורש ומתמוטט
ומעכשיו אני כבר מת
צוות אוויר, בלון החמצן לא סיפק באופן סדיר

אינטרוספקטיבי
לידיעת הציבור
אני אדם שבור
לידיעת העולם
אני אפר חם

ארוטי
קו הגבול המבדיל בין
רומנטיקה
לפורנוגרפיה

גורל
קפצתי מהקומה השמינית
והתחרטתי באמצע הקפיצה

אני כל
כך רוצה
לפרוץ את

גיהנום
אין לי מושג מה עליי לעשות
ראשי פשוט אובד עצות
מבחינה מהותית אני מחוסר דעה
מבחינה מנטלית אני מחוסר הכרה

יחסים
קחי אותי
אני מוטל על הרצפה
ולא תעזור לי
אפילו מנה גדושה

ייסורים
כשהשעמום העמום הופך לאורח חיים קבוע

הם העמידו אותו אל הקיר
הם ירו בו כדור מהיר
הוא מת עוד לפני שפגע ברצפה
כעת הוא היה בסך הכל עוד גופה

ארוטי
מותק, אם את לא רואה איתי עין בעין
את מוזמנת בכל עת למצוץ לי את הזין

צבירי אבק כוכבים
משתחווים בעמידה
בפני מלכות השמש השמיימית
חלל מטורלל

למה זה קורה לי
אני לא קורא
ולא יודע מה קורה
מה שקרה לי פעם

מאין, מאין
מאין, מאין

ארספואטיקה
שיריי הם כמו פיסות תיעוד ביוגרפיות של אדם שבוער בו הדם.

הוא היה גדול
הוא היה דגול
והוא לא היה סתם גדול
הוא היה גדול מהחיים

אכזבה
תובנה
ידיעה
מחשבה
עובדה

הרהור
אתם יודעים שבעצם רוב היקום מורכב מכלום
ושהכל שם פשוט ריק
ושהסיבה היחידה שבגללה
אנחנו לא נופלים פנימה ולמטה

קצרצר
תמצית האהבה
היא הרצון לראות באחרים את עצמך

הוא עישן אותן בשרשרת
והיא הייתה כבולה לצווארו
כמו מטען אינסופי של רשע, מסוג מאד מסויים,
כזה שגומר אותך חזק ומהר

הומור
נפשי בקרבה בוערת, סוערת, שבורה ומתהפכת
כשכל כולי כמה להמלצת מערכת
ואני כבר לא יודע באיזה גישה
עליי ללכת כדי לזכות בהכרתה של במה חדשה

תקתוקים מסיביים מסביב לשעון
הדהדו מעל לראשו של איבר מין גברי ומלא און
הם תפסו אותו חסר כל
ברגע נתון של חרדה




ח חר חרי חריץ
מזמר!


-החריץ המזמר


תרומה לבמה





יוצר מס' 6671. בבמה מאז 5/10/01 16:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למושיקו ליפקובסקי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה