|
היו זמנים שגרמתי לך לחיך
נתתי לך אהבה שהפריחה אותך
נתת לי אהבה שעשתה אותי זורח
|
אני אוהב את החורף אחרי שהשמים משחררים
את שעצור בחובם
אני אוהב את אגלי הטיפות, השקופות הבוהקות
שממשיכות להציג את נוכחותן בעוטפן את מחטי האורנים
|
נועה בתקופת הנמר
נמר בוגר בערבה
ערבה שגורמת לי זיקפה
|
טיפות ענוגות של יום שטוף שמש
נופלות על לחיי
|
לא בסערה
כי תכליתה לפזר וסופה להתכנס ענייה ומרודה
אל השיממון שיצרה.
|
מלנכוליה אהובתי
כל הימים היית איתי
ואני החזקתי אותך בסתר
|
ספק אם בתוך ענן מציאות
ספק אם בתוך חלום
ספק אם בתוכך
בתוכי, בתוכנו, באמתחתנו.
|
על מי מנוחות
על קרני שמש חמות
על שלווה אין סופית
עמוק שם בפנים
|
קינאתי התקועה בגרוני
רובצת על כול גופי
שורפת את לשוני
בוהקת באישון עיני
|
אני נשבע שראיתי אותו רוקד עם המתים
מתפתל מתפלל אט אט מתרחק דוהה
טובל במוות הגדול זולל עצב מר מתוק
שוטף פנים, פני תמים, אשר ראו את המתים.
|
כשהשמש שוטפת בגווני מלכות של שעתה האחרונה
את העצים הירוקים ואת המרחב המדברי
נשטפת גם הרוח, עליה נישאות ציפורים המציגות
את חרותן, בחדות, באחדות, בבירור.
|
צילום ש/ל 18,24 ס"מ במקור
|
צילום ציבעוני 14.5/10 ס"מ
|
צילום ש/ל 18,24 ס"מ במקור
|
צילום ש/ל 18,24 ס"מ במקור
|
|
|
צ' זאת אות
דבילית כמעט כמו
דוכיפת. |
|
