[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על מוריאל שוטלנדראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מוריאל שוטלנדר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
As the swirls around him stopped, Eddie only had one split
of a second to admire the amazing blackness around him. He
only had three microseconds to witness what he had worked so
hard to achieve, what took him ten years of his life to
prove, and what will

הם היו חמישה. שלושה בנים עם שתי בנות, למרות שממבט מרחוק
בקושי ניתן היה להבחין בין המינים. חמישתם היו לבושים מעילי
רוח עבים בצבעי בז' ושחור, שהתנפנפו לכל הכיוונים עם הרוח
העזה. הם הלכו באיטיות, ונדמה היה שההליכה נגד הרוח גורמת להם
להתקדם סנטימטר אחד כל עשר


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
Once, there were a million voices
they were bound together by the power of million
they were part of a nation, they were one,
one million

אלוהים האדיר
בשמך אנו לוחשים
בכל העולם, אל תוך החלל
אלוהים אדירים
מי אתה בכלל?

פעם ראיתי פחית עם אנשים בפנים
הם נראו מעוכים ולא מרוצים בכלל
כמעט לא היה להם אויר
וכל אחד דרך על השני כדי לנסות לפתוח
והיתה תוית על הפחית
כתובה בטוש אדום ושחור
"אנשים בלחץ" היא אמרה

בדידות
יש לי חור בבטן,
מרוקן לי את הגוף
כמה שאני חושבת עליו, נראה שהוא נפער
כמו פה, שצוחק עלי, מלגלג
הנה, כבר אין לך כלום.

אלוהים
אלוהים
האם לזה התכוונת
כשנתת לנו את הארץ
את האדמה
כשגרשת אותנו מגן העדן
כשבראת אותנו בצלמך

100,000 רגל מעל האדמה
אדם מביט למטה
מסתכל קצת באימה
המונים של אנשים מתקבצים מעל עיגול
מסתכלים אל השמיים
בתקווה ובתסכול

אני משחקת במחשב
ולוחצת על הכפתורים,
"בום!" מתו עוד שישה חיילים
והמשחק ממשיך ומצטברות לי נקודות
ואני לוחצת על כפתורים
סופרת יריות

אלוהים
אתמול הסתכלתי עליך
נראית כל כך יפה
עומד בין ההריסות
איפה שהיה בית הקפה

בכל חושך יש נקודה קטנה של אור
שמסתתרת אי שם מעבר
קשת בענן
עננים שחורים ולבנים
הכל אותו דבר
תלוי רק איך מסתכלים

אחד שתיים שלוש
אני סופרת
עפרון בידי האחד
מחשבון בשניה
אני סופרת

על עולם מושלם יורד גשם עכשיו
גשם רך, המטפטף מעל צמרות העצים
אל האדמה
מאכיל אותה עצב בטיפות
שתגדל

אלוהים
פעם, כשסמכת עלי
נהגת להסתכל למעלה
ללחוש לשמים את שמי
לצייר בכוכבים הזוהרים
את דמותי

זה מדהים כמה אנשים דומים לציפורים
נולדים בתוך קליפה, מתבשלים בה עד שהם מוכנים לצאת
עד שיסכימו לראות את העולם כמו שהוא
לנשום את האויר לבד,
לפתוח את העיניים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
רק אחרי שעפתי לאחור על האספלט החם, מרגיש בפי את טעמו המתכתי
של הדם, הבנתי כמה שהייתי אידיוט. גם את קרב היריות לא שמעתי,
רק את המחשבות של עצמי רצות מהר מהר בראש.
אידיוט.
אלוהים אדירים, אני אידיוט.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
פעם הלכתי לבד ברחוב
וראיתי חתולה
מעוכה על הכביש




איך זה שיש
הומור שחור ואין
הומור לבן?

המלגזן הזועם
חושף שערוריה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2948. בבמה מאז 7/5/01 4:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למוריאל שוטלנדר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה