|
נולדה בלילה קיצי בשלהי יוני 1983. החל מגיל 7 נהגה
להקדיש את זמנה בעיקר להפחדת חבריה בסיפורי אימה פרי
דמיונה. מאוחר יותר פיתחה תחביב חדש, בעל השפעה זהה
- החלפת צבעי שיער.
מוכרת ברחבי הארץ כ"בחורה עם הספר ביד".
חושך.
הוא פנה לפתוח את התריסים ואלומות אור קטנות הסתננו בעד החלון
הפתוח מפנס הרחוב.
פניתי להרים את המנורה ולבדוק את חומרת הנזק.
שמעתי קריאה מאחורי. הוא כעס.
"מה את עושה? את יחפה!"
|
ממש באמצע, בחיבור בין שתי המיטות הקטנות, עוברת קורה שכזו
שמטרתה היחידה בעולם היא לשבור את גבו של מי שיעז לישון עלייה.
מהצד, כל הסיטואציה יכולה להיראות קצת מגוחכת. אמנם המיטה
פתוחה, אך שנינו מצונפים יחדיו על חצייה הימני או השמאלי, רק
כדי לא לגעת בקורה המ
|
הרגשתי כל כך קטנה.
קטנה ומבוישת.
אז החלטתי לנוח.
|
הוא לא הצליח להבין את זה. לא הצליח לקלוט.
הוא לא הצליח לתפוס, שיותר הוא לא יראה אותה עוד, וזו הייתה
הסיבה האמיתית, שהדמעות לא באו.
שעות הוא חיכה להן, ישוב בשקט בחדרו.
הן סרבו לבוא.
|
שני גמלים הולכים במדבר...
|
היא הייתה מדהימה, לוהטת, הדבר היפה ביותר שראה מימיו. היא נעה
בחן משגע, והמראה שלה - זעה באיטיות מצד לצד, הטריף אותו. לרגע
לא היה עוד דבר בעולם מלבדה, וכל מה שהוא יכול היה לחשוב עליו
היה מגעה החם והמזמין.
|
הבטנו זה בזו דרך הזכוכית המשקפת ובמוחי עלה זיכרון, מחשבה על
פעם כשהחזקתי מראה אחת מול אחרת וראיתי את זוג המראות משתקפות
זו בזו עד אין קץ. אותה תחושה של עומק קיננה בי כעת ורעד חלף
בי.
|
מה מסתתר בתוך הארון?
מה מתחבא בין המדפים?
|
אספר את האמת
והיא לא תאמר,
|
חובש!
הלב שלי פצוע!
אני מדממת בקרבי!
|
היינו צריכים לשים קץ לסיפור
|
בהתחלה מסנוורת
שולחת קרניים חמימות מסביב
אחר כך צורבת, שורפת ומכה ללא רחם
|
יותר חזק וארוך
מזרועות התמנון שלך
|
אנו כאן ביחד
אך אתה בצד שלך, אני בצד שלי
ואיתך אני נשארת
|
קראתי מילים שכתבתי מזמן
על מישהו שאיננו אתה
ומה רבה הייתה הפתעתי
משהבנתי ששירו מתאים גם לך
|
לפני שאתה מספר לי עליה
תעצור שנייה ותחשוב...
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אין מנוחה
לרשעים.
ולמניאקים גם. |
|
