|
מאסתי בדכדוך,
באהבות ובדידות,
באנשים אפורים
והרהורי התאבדות
|
בלילות
האיש הירוק
מכסה את גופי בנשיקות
מלטף את שיערי
|
אני מנסה בכל כוחי
לגרום לך להראות שקוף
|
היום אני לובשת חיוך
עומדת מול ראי
מודדת
זהו זה
|
שפתיך רכות
ביקשתי
את ראשי להניח
|
אני שלך, ביום גשום
בין הסדינים והשמיכות
הפכתי לכזאת - שלך
|
אתמול היה שחור
חשבתי לגמור הכול
היום כבר לא
|
מבטך האפור מעביר בי צמרמורת
זה כאילו שאתה יודע
|
|
|
אלוהים הוא כמו
כלא עם סורגים
משניצל. אתה
מאמין שהוא
יהרוג אותך אם
תגיד את זה אבל
אתה לא רעב
בדיוק.
קומיצה וג'וינט. |
|
