|
אז אמממ,שלום..
אני כבר יודעת על הקיום של האתר הזה המון זמן.
אבל לקח לי זמן למצוא את האומץ לבוא ולשתף אנשים עם
הרגשות שלי.
אני מקווה שתאהבו את היצירות שלי.
ולא תמצאו אותן מפחידות או קצת בוא נגיד..לא רגילות
אבל אני מנסה למצוא סגנון יחודי משלי
אני מקווה שזה ילך.(:
אז בינתיים קוראים לי מישל
וכמובן שזה לא שמי האמיתי..
אבל ברגע שאני ירגיש מספיק פתוחה אני כבר אוכל לכתוב
את השם שלי
אבל בינתיים.
אני מישל
וכאן,בבמה חדשה.
אני אמיתית,בלי מסכות..ובלי שקרים..
השקר היחידי,הוא השם שלי.
אז תהנו.
כל מה שהיא רצתה להרגיש זה שוב את השמש
אבל כל מה שהיא מרגישה זה רק את הירח
הכל שקט מסביבה, אבל אצלה בפנים מתחילה עוד סערה.
כולם קפואים עכשיו והיא היחידה שנמסה
|
היא הזריקה עוד מנה של תקווה.
הדבר היחיד שגרם לה להרגיש שלמה.
בדרך כלל היא היתה מפוזרת.
רק שאישוניה היו גדולים,הייתה מאוזנת.
|
היא יושבת, מסתגרת בחדר החשוך והקר.
לא צועקת, לא מדברת, רק נשברת.
היא מרגישה שם, בפנים, ריק. אין שום דבר.
רק יושבת שם, יושבת ומדממת.
|
מאבדים זמן
ממשיכים עם השניות
מתמכרים למחר
ונגמלים מהאתמול.
|
הרגליים שלי נחלשות ועוברת בי מין צמרמורת.
|
|
|
אצא לי אל היער
גרפומן
הסלוגנים
בפיקניק משפחתי |
|
