|
1987, צילום, שייגעצ, אהבה, Rolling Stons, ירמי
קפלן, חברים, סיכות, מלנה, Magical Mystery Tour,
סטיקרים, אכזבה, חלומות בהקיץ, Useless ID, תופים,
Guns' n 'Roses, נשיקות חטופות, ציניות, גיטרות,
מוניקה סקס, גלידה בחורף, Beatels, חצי חיוך, נשים
הוראות הפעלה, The Cranberries, מוזיקה, דמעות
חרישיות, Fender Medium, ציור, Nikon, שמנים
ארומטרפים, Fight Club, פרידה, סחלבים, Misfit,
מרלין מונרו, Heineken, עריכה, סרטים, מוזה, שיאצו,
Green Day, מקלות תופים, Mad Bliss, ספרים, שייטת
7-צוללות, Within Temptetion, געגועים, ווינסטון
לייט, נרות ריחניים, בוטן מתוק בקרקס, Star Sun,
אגת, שדונים, Pull & Bear, הופעות, Soil, שוקולד
לבן, חיל הים, הומור שחור, דיוויד פינצ'ר, אמבטיית
קצף, סגול לוונדר- קסום של פיות, פרישייק
מנגו-בננה-מלון, קרין ארד, כאב, קוקטלים, Sin City,
קולה Zero, יאיר לפיד, Metal, מים, מיטה זוגית,
Betzefer, ורדים לבנים, בדידות, חצי הכוס...
זה היה מזעזע, חדר המלון, חדר 306, היה הפוך לחלוטין.
הרהיטים היו הפוכים, שבורים, מרוסקים לחלוטין. הסדינים הלבנים
נקרעו והתמלאו בדם, המנורה נופצה והיה ניתן לשמוע את חריקותיו
של בית הנורה שהתנודד מצד לצד. הקירות היו מגואלים בדם... דם
שנטף מהקירות לכיוון הרצ
|
כל לילה היתה נורית מדליקה נר נשמה ליד תמונתו של עידו ומספרת
בעיניים אדומות, נפוחות ודומעות על הבן המושלם שהיה לה והלך
בצבא.
|
והנה הוא הגיע, יום שבת, הוא התחיל דומה... אבל רק למי שהביט
מהצד...
קמתי אני, בצהריים כמובן, יצאתי מהמיטה, הדלקתי את הבוילר
וחזרתי לעוד חצי שעה של פינוק איתך בתוך הפוך.
אחר כך כבר יצאנו שנינו מהמיטה הזוגית. אני נכנסת למקלחת.
ואתה, בהכנעה, פתחת את החלונות
|
שמעתי גם שפגעו בפנטגון ועכשיו הוא סתם מצולע.
אני לא יודע אלי תמיד חשבתי שדברים כ"כ גדולים לא יכולים
ליפול, זה היה מוזר, כמעט לא התייחסתי לזה, זה נראה כמו סתם
עוד סרט פעולה של ברוס ויליס וכל מה שהיה חסר זה שהוא יצעק
"יפי קיי איי מדר פאקר" ויזרוק איזה כיסא
|
I look into the mirror and I see myself
I glimpse and it's someone ells
I try to recognize me in this figure
My friends looked too, they didn't knew it ether
|
צבע לשער, בלונד, כתום, חום
מצלמה, תמונות, בימוי, עריכה, תסריט, צילום
דיסקמן, דיסקים, מוזיקה רוקית ומטאלית
תופים, אורגנית, גיטרה אקוסטית וחשמלית
|
When we feel pleasure we lick our lips
When we feel pain we shade tears
The battle of the sexes has taken it's place for years
With no solution in the future just new risks
|
Seven pm, the city is deserted
Open pub, in your head music's created
Crystal glass with old scotch
It's from this country, it's not mach
Instruments on stage from last night
|
סיגריה ראשונה, שניה, שלישית
הקופסא נגמרת ואני מנסה להסכית
ללחישותיו של ליבי הקטן, המרוסק
הפגוע, המדמם, זה שנסדק
|
היום קמתי בבוקר עם הרגשה נפלאה
התאהבתי בבחור מהשכונה
אנחנו כבר מכירים איזה שנה פלוס
ואני מעבירה את החיים בביאוס
|
הייתי רוצה לבכות על מי שמת
אבל יש כל כך הרבה שאני לעולם לא אוכל להפסיק
הייתי רוצה לבכות על מה שהיה וכבר נעלם
אבל זה כבר לא משנה, אז מספיק
|
דמעות של לבה רותחת נופלות
כטיפות זהב יורדות על כתפינו
קורן וחומן מתערבל ללחישות
של אותם האבודים מחיינו
|
כשהיינו ביחד אמרת שלא תיתן לאף אחד לפגוע בי
|
יושבת מול הדף ולא יודעת מה לכתוב
כל מה שיש בי זו הכמיהה לאהוב
אבל איך אפשר לומר "אוהבים"
כשלי כל הזמן את הלב שוברים
|
"הכאב שלי הוא הכוח שלי"
זו אמת לאמיתה
אומרים תמיד שממנו בנאדם מונע
|
את השיר הזה אני כותב
על הכאב אשר בלב
הוא מתקרב, לא עוזב
הוא רק צורב ולא מתעכב
|
פוקחת את עיניי ומה אני רואה?
אותך, מולי, מנגב את הדמעה
מתיישב לידי ומרכין ראשי על ברכייך
מנשק את עפעפי ואומר שיהיה אחר אחרייך
|
הולכת בשביל אחר שביל
מחפשת מקום בו אוכל לשבת לנוח
מקום בו תהיה הנחלה שלי
בו אוכל ליהנות מהרוח
|
מנסה לבטא רגשות אבודים
שמחה לא תמצאו פה
חפשו אצל אחרים
|
אין לי אף אחד בעולם
שאכפת לו מה קורה איתי
אין לי אף אחד בעולם
שאכפת לו מה מתרחש בליבי
|
פיצוץ, בכי שברירי של תינוק וזעקה מפלחת את הלילה
ולפתע שקט, דממה הכל נבלע באפלה
והעיניים ממצמצות והקריין מתבהר
לא היה זה חלום אלא סתם מבט אחר
|
פאב פתוח ובו מוזיקת Funk
אלכוהול שוטף, כולם פותחים את הארנק
גופים חמים רוקדים, נצמדים אחד אל השני
לפתע בחור נתלה לו על כתפי
|
עד היום אתה לא מסוגל להבין איך אני מרגישה
גם אם תנסה, לעולם לא תבין כזו תחושה
העדפת ליסוג גם כשהיתה לך ברירה
לא רצית ללחום... כנראה שהמערכה לא היתה מספיק חשובה
|
והיד חוזרת למקומה, הגוף הגדול זע ומתרחק
היא קמה, גוררת רגליה למראה
מביטה בעצמה ולא מזהה את הבבואה
|
אני לא רוצה לספר לאיש את המחשבות שמתרוצצות לי בראש
אני לא רוצה שאיש ידע מה הרגשות הכמוסים שבליבי
אני לא רוצה להיחשף בפני איש
אני לא רוצה להרגיש לבדי
|
זה לא בגלל האתרים והמקומות המדהימים
זה לא בגלל כל אותם שחקנים ושחקניות יפים
זה לא בגלל הדיאלוגים השנונים
זה לא בגלל הז'אנרים השונים
|
אתה גורם לי להרגיש רגשות שלא הרגשתי כבר הרבה זמן
רגשות שלא חשבתי שאני מסוגלת להרגיש שוב
רגשות שחשבתי שנעלמו לי כליל
|
מהי אהבה?
מי בעצם יכול להגדיר מהי אהבה?
ואם אין דרך להגדיר את זה, איך נדע אם אנחנו מאוהבים או אם
אי-פעם התאהבנו?
|
מה כבר ביקשתי?
לא ארמון
לא מכונית
|
הייתי רוצה שאיש לא יחוש את אותו הצער שיש בליבי
הייתי רוצה שאיש לא ירגיש על בשרו את הכאב שחוויתי
|
"אני מתגעגעת אלייך".
אמנם משפט נדוש, אבל זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו. עלייך.
החיוך החם שלך, חיבוק הדוב, האושר שהציף את החדר כשהיית
נכנס... ולפתע נעלמת ואפלה ירדה עלי.
|
סיגל השפילה מבטה מטה, והוציאה עוד סיגריה מהחפיסה החצי ריקה,
והציתה אותה, שאפה במהירות את השאחטה הראשונה והוציאה את העשן
במהירות.
מיכאל הביט בה במבט של חוסר אמון.
הוא קם על רגליו ופעל בקהות חושים.
|
זהו סיפור על חברה הומו-לסבית שבה היחידים הם "סטרייטים".
הסיפור עוקב אחרי זוג סטרייטי, ההתמודדות שלו עם מיניותו, עם
החברה, החברים וההורים.
|
שרון:
טוב... אני פה בגלל שאני לא יודעת אם אני מוכנה ללכת באותו
הנתיב.
רונן:
איזה נתיב?
רונן נשען על שולחנו ושם את ידו מתחת לסנטרו.
שרון:
נתיב הגיוס.
אח שלי, היום הוא בן 24 (כבדרך אגב), נכה לבנון.
הוא היה בגולני ובפטרול הוא ועוד שלושה מחברי ה
|
אל הארכיון האישי (23 יצירות מאורכבות)
|
|
לחבר של שלי
קוראים ירחמיאל
אפרוח ורוד,
מלשין ויורד
למחתרת. |
|
