אף פעם לא היה ממש מה לעשות עם שירים. מוציאים אותם כמו נזלת
ודמעות, מקיאים כמו אוכל מקולקל שהגוף דוחה ולא רוצה להתמודד
איתו. אחר כך הם נשארים בדפים. מדי פעם קוראים בהם ונזכרים,
המומים, בכמות הרגשות שהיינו אמורים לשכוח ולהדחיק, אם לא היו
נשפכות אל המלים.
|
