|
יכולתי לעשות הכל הרבה יותר טוב אילו רק יכולתי
להיפטר מההרגל המגונה הזה...
ביקורת עצמית.
זוג פנטזיונרים צעירים ותמימים. שבחרו לאחוז יד ביד למשך תקופת
זמן לא מוגדרת ולא חשובה במיוחד וליהנות זה מחברת זו עד שיצא
להם עשן מהאוזניים. ואכן כך היה
|
איבדתי כך את דרכי
באישון של לילה
אורות בוהקים זהרו לכיווני
|
איש נמלט אל הים
והים איננו נינוח
הוא זורק את עצמו על סירת מפרשים
מניח בה את כל מה שחפץ לבבו
|
אנחנו שווים עכשיו.
ראיתי אותך עירום כביום היוולדך
ראית אותי שרועה על הרצפה
|
הגיעה אמת ממקומות גבוהים
והיא עומדת ביני לבין הפחד
הבחירה בה, כואבת.
|
אני פוחד להתאהב, את אומרת
אבל מוכן להתעלס איתך רק עם אורות דולקים
מושך זוג תחתונים שחורים
מתחת לשמיכה עבה
|
אתה זקן ואתה ילד
מושך רגל
מקפץ על מזרון
|
אם אשרוד את הלילה
אתעורר אדם אחר מחר,
עכשיו הלב נושא תפילה אמיתית בקצב מסחרר
|
היופי שבך מדהים אותי
אתה מלא בתשוקה נלהבת נגלית אל העין
ומתחת ערגה בלתי נדלית לשלווה
|
אני לא שומעת שום דבר ברקע, מלבד את עצמי
אבל ממשיכה לקרוא לך
אתה שומע אותי?
|
עכשיו יש רעשים ברקע של המולה מתקרבת
אבל הכול עוד פתוח בפניי
את זה אני יודעת
|
האמת הקצרה ביותר
הייתה הסוד החבוי שנגלה אלי בפניך
דמיינתי את נפשי תלויה גלוי בחוצות העיר.
אפשרות קלושה למשהו אמיץ.
|
מלהיב, הלהט שמלווה את זה
את הדחף הפראי
וחולף לידי, לצדי
|
אתמול שכחתי שאתה לא אוהב אותי
זה היה בערב
בדיוק אחרי שכולם הלכו
|
לא עוד שיר כואב שורט קורע על אהבה נכזבת
תכתבי את זה ככה, שיצא מעניין
|
מתוך המעגל הזה
בו אנו סובבים רוב הזמן
אני לוקח נשימה
וקופץ אל המים.
|
את שותקת
אני מקבל עידוד למעשי
את מסרבת שאתייחס אליך כקורבן
אז את ממשיכה בעצמך
|
כי לא יהיה זה דמיון שווא או חזיון עיניך
אלה בת קול אנושית אחת.
עוד שנים רבות יעברו מנקודת זמן זו לאחרת
אך תדמה היא לשנייה בודדת.
|
אני יושבת על יד
הבטן הגדולה שלה
|
פרשתי שמיכה על עצמי
עליי ולא עלינו
ושכבתי לבדי על המיטה
|
אבל המילים שלך
יושבות אצלי עמוק בפנים
נעימות נעימות
מבטיחות אהבה
|
יש לי קול קטן בפנים
שלפעמים רודה בי
|
תגידי לי אמא
האם טוב אני או רע
עדיין פוחד מהחושך בלילה
תגידי לי שזה לא נורא
|
רגע מתוק שהעין שלי קולטת
אולי הלב קלט ראשון
ראיתי את דמותך מתקרבת לכיווני
|
|
|
סלוגן זה כשר
לפסח.
בוליביה. |
|
