|
ער לבואו הקרוב של הקיץ
ורואה ענן ששב
|
בגדתי בעצמי, מכרתי חצי
ממה שמשלים את האני
נתתי אותו לייצור המוני
בשביל טיפה שקט,שקט רגעי
|
בערפל עמוק
בחשיכה חלקית
מפאת הירח שמלא
|
האוהל מתנפנף ברוח
משקשק שקשוקו בנחת המדבר
ואני, שיושב ומהרהר הרהורים,
שומע את מה שיש לו לומר
|
מאחורי הוילון
שחבק הזגוגית שחסמה את הצער
בתוך תוכו של הבית הוא שכב אפרקדן
על רצפה קרה ונוצצת
|
עפתי בעבר ובחרתי לנחות
באזור שלא מורחים בו ורוד על שחור
באזור שלא מחסלים את הנותר
שבשביל להשקיף לא צריך לטפס על ההר
|
פובליציסט ההזיה בטרם עת
ירה בעצמו ועכשיו הוא מת
השאיר לעולם את כל אשר
האדם הרגיל מסרב להרהר
|
בלב היא עוקצת
את נפשי היא חונקת
את דמי היא עוצרת
התמימות, התמימות
|
צל התימהון
בארץ נהדרת
אינו משאיר שאלות
ולא דורש תוחלת
|
בשלהי שנות ה-40
הגיע לעיר ענן
שלא עזב אותה מאז
לא זע או זז או נד
הוא כמעט ולא ייצר כל גשם
לא ברקים או רעמים
או לא עשה כמעט דבר
מלבד האיומים.
|
איש השבלול
שבלול מחליק לו לאיטו
בחלל האינסופי
|
|
|
מחפשת את אוסמה
בן לאדן.
לכל המוצא
תודה.
זאת שהלכה
לאיבוד מחפשת
ממון. |
|
