|
שוב, בתשומת לב של מנתח המסיר גידול, א' בדק כל ציור וכרטיס,
האם הוא עומד בקריטריונים להיכנס לקופסא או שמא יישאר בדד
מאחורה, נידון למסלול חדש שיוביל אותו הרחק מהאנשים אותם סיפק
עד כה.
|
זהו סיפור על בובת בד קטנה
שהלעיט החייט צמר גפן מתוק
עד שהפכה
רכה ונעימה,
ובטנה קצת תפוחה מרוב צחוק
|
הסוף הוא אירוני, וטעם לו מר,
העגבנייה כן נושכה ודמה קצת ניגר:
מאוחדים על צלחת עגבנייה ומלפפון,
כבר לא בתאווה - רק בתיאבון
|
הענבים אנשי אשכולות ענווים.
אף שנוטים לדרוך עליהם,
לאורך הזמן יתגלו כתוססים ומשמחי לבב אנוש.
|
מאז שהכרתי תיאור תכונותיך,
רציתי לכרוך אותך סביב צווארי
בין הסדינים, בליטות חיטובייך
ניחמו בלילות הקצרים את עורי.
|
אם תערבי לעיני, אארוב לעת ערב,
עוד בטרם ערבית ארבב ערדלים.
מספינתי אז ארד, בידי ארים חרב,
ערפילים מסביבי וארומת ערים
|
יריעות בד ארוכות, לבנות, מתוחות ומחלקות את האולם הגדול.
מאחוריהם צלליות של אנשים רצים ומעבירים ממקום למקום פיסות בד
וצמר ודברים אחרים. עגלות עמוסות כלים מקרטעות לתוך האולם על
גלגלים לא מאוזנים, ונערות בסבר פנים חמור מפזרות חומרים שונים
בין עמדות העבודה.
|
לפעמים עדיף רק להתבונן בעולם, נכון? כן.. איזה עולם יפה. אל
תהרוס אותו. בתוך המובייל אתה יכול לראות את עצמך. אתה רואה?
הנה אתה! תעשה שלום. זה לא באמת עצמך אתה יודע. זאת רק
השתקפות. רק פרוטונים שפוגעים בפנים שלך, עושים ריקושט למראה
וחוזרים אליך שוב. אל תדאג
|
|
|
לו צריחים לטט
לילדים כתנים
לחטוב בבמה
כדשה!
ילדה גדולה עם
חזון |
|
