|
מיקי
לקטוף פרחים
להביע משאלות
לראות צבעים
לדלג בין קוצים
|
רעשים מפחידים
ואת ילדה...
ילדה קטנה מפוחדת
|
ובחוץ גם בלילות
את יוצאת עם מסכות
שלא יבחינו בטעות
מה היה במציאות
|
אז מזיזים אותך לצד
את בובת חוטים
אז מרימים לך את היד
|
לילה לבן
לילה שחור
לילה בדם
לילה קר ואיום
|
הורגת את עצמה
על מה?
היא לא יודעת
|
הנה נשברת
הנה את מתפרקת
והנה את כבר בוכה
ויותר כבר לא שולטת...
|
זה הרגל קצת שונה
התמכרות רגילה
|
העיקר התרגלתי
והשנים עברו
שככה בכל לילה ולילה
או יום
|
איך זה שלמרות שאת ילדה
כבר כבו כל האורות
איך הדקות עוד לא עוברות
והזמן עומד מלכת
|
בשדה הקרב של חזקים וחולים
יש ילדה אחת שבועטת
הם הפקירו אותה
ועכשיו היא נלחמת
|
יורה בחצים על כל מטרה
מורידה פרצופים, קולעת בול פגיעה
מסמנת וי על כל נקמה
שוכחת ממה שקרה
|
השדים שלך אוכלים אותך מבפנים
הם מחליטים בשבילך מה טוב לך בחיים
הם לא מדברים בשום שפה
אז הם לא מבינים
|
והם גם לא ירצו להקשיב
הם רק יישפטו אותך
וידעו בהתנשאות להשיב
|
ושוב תזרח השמש
ושוב יעלה האור
|
אמרו לך תשכחי מהעבר
וכך את עושה בצעדייך
|
ורק הבכי מרטיב את הכר
כבר מאוחר הלילה
|
תמיד תהיי בצד
גם אם זה לא מחייב
לא תתני להרוס
ולא תתני להתקרב
|
את צרחת, הכית בכית
את נלחמת, שכבת בהית
|
ולו רק עוד רגע אחד קטן
שאבקש,
ולא תשמעו שצרחתי
השניות יפסיקו לרדוף אותי
|
בכל זיכרון נאבקת
ועם כל תנועה
נשימתה נעתקת
|
בין דקה לשעה
נצח זו שנייה?
ילדה הפכה לאישה
היום ילדה זו זקנה?
|
יש סודות שלא נמחקים
גם אם מאוד רוצים
ולי אמרו שאסור לספר
ככה אמרו
|
הן עייפות מהשעה
ועדיין ממשיכות
לרוץ בין הדפים
משורה לשורה
|
עיניים מפחידות שרוצות רק לפגוע
עיניים שבוהות מנסות לא לשמוע
|
אין לה יום ולא לילה
אין לה חיים וכבר די לה
|
מרגישה את זה בדםםםם
בכל הגוף את הסם
|
נלקח לי המפתח
שגם ככה לא שלי
אז לא ממש אכפת לי
|
את צעקת בקול חלש
כי לא רצית להפריע
|
ושואלת שאלות
ומחפשת כל הזמן תשובות
|
תטבעי הוא אומר לה
אף אחד לא יבוא לעזור
|
תירגעי זה רק הלילה
תירגעי זה תכף נגמר
|
אבל לאף אחד אין אומץ לחבק אחת כזו מלוכלכת,
אחת שתפיל את עצמה ואת כולם...
|
|
|
כל העניין הזה
הוא עלילת-דם,
האמת היא שאני
כן יודע לשאול,
אפילו יש על שמי
קושיה מפורסמת,
מה קושיה זה לא
שאלה?
זה שאינו יודע
לשאול
|
|
