|
היי, זאת רק היא.
ואין איש יודע, מדוע הם שיכורים:
מאושר, או
מהוודקה של אמש.
|
זו רק התאווה שממגנטת אותם-
שני כתמים שחורים בעולם שכולו כאב.
|
אני רוצה לומר לך שאת קצת כמו קליפורניה בתקופת הבהלה לזהב,
ושאני הכורה היחיד שרוצה לחצוב במכרות כי את קליפורניה, ולא כי
יש בך זהב.
|
ואז הייתי לוקחת עט ורוד, ומציירת קו מסולסל בין הלב שלך ללב
שלי, ואם היה צורך, הייתי עושה קשר הארכה - שאי אפשר לפתוח.
|
היא שכבה על המיטה, בגוף רועד ועיניים אדומות, ועצמה את עיניה.
חפרה עמוק, בור גדול, עד שנכנסה כולה לתוכו, ואז נגלה לנגד
עיניה עולם שחור, לילה של כוכבים, והיא יצאה לחפש זיכרונות
שיזכירו לה כמה טוב היה, כדי שאולי תצליח לשכוח את הרע.
|
לא תגיד שהיא מפחדת לבד. 53 וחצי שעות שהעיניים לא נעצמו,
אפילו לא לרגע, זה כל הכוסות קפה ועוד 48 וחצי, אני לא יכולה
יותר.
|
שניים הם עמדו על הרציף.
הוא עם מדים, כובע ומבט מזוגג בעיניים. והיא לובשת שמלה
פרחונית, מתנפנפת ברוח, יחפה, עם חיוך עצוב ועיניים רטובות.
|
|
|
גם האיש שמאשר
את הסלוגנים
מפליץ.
מחדד הלשון
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
האיש שמאשר את
הסלוגנים הוא
כלל לא אני. אני
זה זה. אני גם
לא מפליץ. אני
מעכל בשקט ואז
מתפנה. חוץ
מאינטגריטי יש
לי גם מטאבוליזם
מצויין. |
|
