|
"כשנולדת בכית, והעולם שמח, חיה את חייך כך שבמותך
יבכה העולם ואתה תשמח" אמרה עתיקה בסנסקריט.
כל שיר שונה מקודמו
בכל שיר דמות חדשה
מתחברת ללב
מתחברת לנשמה
מתחברת לנפש
מרגישה, חשה...
מביעה על דף נייר
את כל הרגשות
עצובות ושמחות
את כל התחושות
פחדים וחרדות
בדף הזה אני הדמות החדשה...
אתמול נסעתי עם אבא ברכב, ודיברנו סתם על הא ודא, כמו תמיד.
ספרתי לאבא על אוסף מכוניות של איזה אדם, והתחלנו לדבר על
אוספים של אנשים, אוסף בולים, מכוניות וכך הלאה.
"אבא, איזה אוסף יש לך" שאלתי פתאום בסקרנות.
"לי?, לי יש אוסף של נשים" ענה אבא.
|
"היא הייתה יפה, כמו בובת חרסינה, אתה לא רוצה לגעת מחשש
שתשבר..."
|
לפני שלוש שנים הכל היה מושלם, בית מושלם, אימא ואבא ושתי
בנות, מושלם.
הכל גם יכל להישאר מושלם ללא הנהג השיכור שהתנגש ברכב של אימא
בשעת לילה מאוחרת שהיא חזרה עם חברתה מהחוג לקדרות שבו הן
לומדות מחוץ ליישוב.
הכל יכל להישאר מושלם ללא חברתה של אימא לא הייתה
|
"לך לעזאזל" הטיחה בכעס ועזבה את הבית בטריקת דלת.
"הייתי שם" צעקתי לה אבל היא כבר לא שמעה.
|
כבר שבוע שאני קמה עם מצב רוח קרבי, מאז החלום על עומר.
איך פתאום נזכרתי בעומר?
עומר היה האהבה הראשונה שלי, אהבה תמימה של ילדה בת 4.
|
לא זכיתי להגיע לרגע שבו אני נכנסת לטירה, תמיד באותו הרגע אני
מקצה משנתי ונשארת עם טעם של עוד.
אף שניסיתי להירדם שוב ולחזור לאותו הרגע, נחלתי כישלון והרגע
פשוט אבד.
|
ואם אני רוצה?
ואם אני לא רוצה?
ומה בכלל אני רוצה?!
|
פתאום ביום אחד ותמים
הם נקטפו
בלי הודעה מוקדמת
כל הפרחים נבלו
|
לא לבי הוא שפעל
לא לבי הוא שחילל
לבי הוא שדמם
|
רוצה שתהיה כאן לידי
רוצה שתהיה לצידי.
|
"שלום, אני אור ואני פוחדת ממחויבות"
"אוהבים אותך אור"
כן הסיטואציה הזאת מופיעה לי הרבה פעמים בתקופה האחרונה.
היא קצת מצחיקה כשחושבים עליה, אך מאוד נכונה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
