|
הולך על השוליים
נזהר כמו מאש
מאותות שיבשרו
את הנפילה.
|
מחטטים לכליהם בקבוקים
ושאר ערכים אותם זלזלו
קודמיהם.
|
בתוך יער בין עפאיו
נגלית לי פתע
יפה חיה ואיילה
פולחת ליבי ברכותך.
|
לבושן אינו משאיר
יצר מכוסה
את גוון הגמיש
נוע נוע ולא סוף
משנעות הן משגעות
|
הד בלימת משאיות הזבל ברחובות,
כמו קריאות לווייתנים רחוקות
מתקשרות זו לזו בלשון סתרים
גומאות עוד בוקר
|
גופי רך נשמתי פושטת
עצמותי רכות ונמסות
מאבדות עצמן בעליצות
בתוך כרי עננים בם עצבוני התפוגג
|
ביום קיץ כזה אפסע עם אהובתי ארוכת איברים
ידי החובקת תחוש חום גופה הפועם, פורץ
דרך חולצתה דקיקת הצבעים...
שקיפותנו לובשת את גופינו חזרה
|
כבר הבנת את הדרך
כבר ראית עתידך.
אך הדרך אחרת חשבה
ושינתה כיוונך
|
כוסות סכו"ם וצלחות
תפסו סחרחורת מושלכים,
זה בזה אוחזים.
|
גורון מתוקון
על כתפי אבא רוכב
מכוון את התנועה
בקול מצפצף
|
אני נושק לקצותיך ואת אינך נגמרת
רמזורייך בוהקים מכל כיוון ומכוונים
בירוק אדום
|
בהורידי מסך עפעפי
על חלונות נשמתי.
נשימתי נספגת אל גופי
מחשבותיי מתרחק שאונן
|
דמה של העיר שוצף קוצף
והד פעימותיו מגיע לקציה
על קוצו של לב העיר עומדת
כנגד פעימות לבו הקטן
|
ואני הרי ידעתי
כי כבדה דמותך
ונשמתך שפז צורפה
עליך מכבידה.
|
השירים התלויים בשדרה
ממשיכים בעוד קצת את נצחם,
מהשלטים עלי הם דבוקים
נוזלים נמסים לנשמתי.
|
קול התור מחליף את לבי
וקובע קצב אחר
אוהב חם פשוט
כמו שלי פעם פעם
|
ואני רק להתאהב רציתי
לצרצר נדמיתי
כל כך הרבה קלסתרים
נוגעים ללבי ולא לאברי
|
נוברות מחפשות
גרגירי עברי
עיפוש מעשיי.
בוחלות באשפתי
|
חיוכך קשוב נעים
אליי את קצת גוחנת
קולך זורם חמים
אליי את מתכוונת?
כאילו כולך כאן בשבילי
|
ואחרון העלים, רועד את אחרונות
רעידותינו, כשנופלים אנו אחת בצד האחד
רפים חלשים נעלמים,
שקיפותנו לובשת את גופנו חזרה
|
עורקיי יוצאים לטייל
בחלומותיי אני באף מקום
ודמי שולט בכול
מביא את העולם לפתחי
|
כאילו הייתי בלי גיל
כאילו רובץ על גג זכוכית
פניי שטוחות מטה,
עיניי משוטטות על פני שיר
|
כמו קאזאלס אל באך
אני אוהב אותך
את המחילות הנסתרות
שבנפשך
|
יופי שקט ומתוק
שעושה אותך שט ברחוב
מרגיש אותך בעל ערך
כך לילינבלום בואך הרצל
|
מתוך עינייך אהבתך
נמסכת אליי כשיקוי לופת
מתוך נשיקתך הצורבת
אני יודע שלא אלך
|
אני מסתכל עלייך
בגלל המשהו אצלי
שרוצה את המשהו שאצלך
|
לפעמים פועם בי, חזק שרירי פנים מעוצבות
צעדו ארוך גמיש וחזק, כובש את האנשים מולו
ומשפיל את עיני הנשים.
|
עולמות המון תופסים מקום
עמקים נעלמים, צווחת צוקים,
נחלים זורמים, שקשוק
המים, מתוק אוזניים
|
בתוך חייך
יש עולם שלם
ובתוכו אתה קיים קטן
ובתוכך קיים עולם שלם
|
כחול ים המים
מדרגות המלון חלודות
וזיבת הברזל מתוכן מדממת
|
ריח הצבע בשיר
לחשה לי בריח שוקולד,
אפור-תכול עינה המתגעגע
חייך אלי, ומבוכת קינמון
בזוית פיה
|
לא היו יכולים להיות לנו ימים מאושרים
כי אי אפשר למלא
את קוצר רוחי המתקצר
את תשוקתי המתאדה
|
שלושה חתולים עיוורים
מדדים בין פחים שבעים
ירוק חצוף מציץ מקומקום אמייל חלוד
בכל אשר תפנה החיים יחציפו פנים
|
הקיץ כנד ענק
עומד חושב להתנפץ
וממרום חוזקו השביר
זורק את טובו הנגמר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
גם בצפירה שלי
מצצה, אמרתי לה,
מותק, מספיק
שאני עומד.
החבר של שלי. |
|
