|
היא נולדה בשנת 1979, ורק לפני 3 שנים החלה לכתוב
שירים למגירה......
Our roads diverge into different places and we can not
change it.
This is the time to say goodbye
maybe with a cry.
|
She was the sinking ship for many years.
So please ,order for everyone,beer.
|
כולם מכירים את הסיפור על הברווזה המכוערת
אני חושבת שהיא הפכה בסוף לחתולת זבל.
|
שולח לשון ארוכה ללקח את פצעי
ואני טועמת את שערך המלוח מכתמי הים
|
אני מזהה אותם מרחוק
רואה אותם, יודעת, מבינה
כי הם כולם ביחד
זאת אני לבד.
|
הנפש שלי היא כמו בננה רקובה
שנפלה על האדמה
ומישהו בדיוק עבר והחליק בקסמיה.
הנפש שלי מתקפת ונפתחת
כמניפת נייר שנקרעה באמצע
וכבר לא מקררת...
|
עשן כחול ואוויר אדום מתמזגים
ויוצאים משקפיים ורודים.
|
... יודעת שאני מוקסמת מהילדים הכי יפים בעולם,
שגם הם שרויים באפילה וצמאים לקשר...
|
ריח הפרדסים והפריחות מגיע לך עד האף ונשאר שם
הנוף משנה את צבעו ומגעו אף תמיד נשאר קסום מתמיד.
|
....שקט ודממה הם שניים
אחד מול השני
כשאין יותר מה להגיד....
|
עושה את ההצגה הכי טובה!!
לא רע בתור שחקנית מתחילה.
ששש... ההצגה נגמרה,
תנו בבקשה לשחקנית עוד רגע הילה.
|
כל הטבע רועש וגועש.
האדמה מקיאה את מתאבדיה ונרצחיה.
|
כשאני כותבת
העולם כולו בטוח ורגוע
ואינו מתנדנד כאונייה השטה במימיו הסוערים
של האוקיינוס השקט
|
כשאתה לא מדבר
והפנים שלך לא מביעות שום רגש בטלפון
אז אני יודעת שכרגע אתה מתאמן על מילים,
ע"י השחלת רגשות, הכלואים בתוך מגע.
|
אפילו אני, כבר לא סופרת כבשים
רק חברים.
|
פורשת את עצמי על הריצפה
ומחכה שהם ידרכו עליי בנעליהם
במגע שתיקתם.
|
ידיים תרות באפילה
אחרי הגישוש התהומי.
מלכת חוסר האונים כבר לא באפילה.
מכות האובססיה תרות אחרי הגישוש.
|
חצי סינדרלה
וחצי שלגייה
הכל נגמר במוצא.
|
תבונתי ועוצמת הרגש כבים בן רגע
כנר של שבת,
שילד שיחק עימו וכיבה אותו בנשיפה פתאומית
|
ואלו דברי הימים
בפקס המקולקל של החושים...
...פרידות הן חלק מטכניקות
לא ידועות מראש.
|
... השינוי צריך לבוא מתוך הקיר המשותף
שעליו בנו כעס גדול אך גם אהבה של גבר ואישה מאורסים....
|
ילד בן ארבעים
תכול עיניים
שבגיל לא משנה
בחיים שחלקם מלאים בסבל
|
על חוף הים נמצאות
גופות צרובות, חצויות......
|
הטווסים צורחים עד כלות נשמתם
פורשים כנפיים ויורים...
במחול החיים האינסופי הזה
רקדנו עד שהתעייפנו
ולבסוף נרדמנו.
|
כחומה עם מקלעים לכל עבר
אני מרגישה ירוייה וכואבת
|
מתאהב בבחורים וריטואליים
שלא משלמים על המשקה כשצריך.
בחורים מפלרטטים
וכשהשמש שוקעת
הם בדיוק נעלמים.
|
הוא פיסל אותי בצורת עוגה
שיהיה לו קל יותר לאכול אותי,
שאהיה קלה יותר להבנה.
|
מחאה שקטה של חתולה פשוטה
מפח בצפון הארץ.
|
אם המיץ מתוק, אז יש פיצוי
ואם המיץ חמוץ, ישנו מיצוי
הן של המילים והן של היחסים.
|
מים מהלכים כקסם
בנפש שסועה והגיונית.
|
החיים מספרים סיפורים ומלאים בהצגות,
מאומנים היטב בהחבאת האמת והרגשות
ומבטאים בתוכם כאב.
|
בתוך קופסת עפרונות מחודדים
מנצנץ לו פרפר.
הוא עדיין בורח מהאהבה,
שאורבת לו בכל פינה.
|
הדבר היחיד שאני צריכה הוא מרקם של הבנה
ופעם קראתי בשלט חוצות שאתה צריך רק אהבה.
|
כולנו קשורים באותו נים דק של משהו שמחבר אותנו זה לזה,
מהדק בסיכות את הכאב ומעלים אותו לאט לאט.
|
אף אחד תמיד נשאר עם מה שהוא לא רוצה
|
כותבת שירים דרך לב בעל עיניים כחולות..
|
בחצות קניתי את הכרטיס האחרון...
יודעת שכבר לא אחזור
וחושבת עליך, שלא נממש את הנסיעה שלנו ביחד.
|
כנוסחה מתמטית פשוטה,
קירבה ועוד קירבה
שווה מרחק.
מרחק פחות מרחק
שווה קירבה.
|
האהבה התפוררה לשני אנשים נפרדים,
היושבים בחוף בשדות ים.
|
אתה לא שם....
אתה נאבד.....
אתה נעלם.....
אני כאן....
|
אם היית מצייר את עצמך.....
|
צילום הוא סוג של מגע
לחיצה על ההדק מותירה בי חלק חסר
|
אני כמו פרחים שנקנו במתנה
ועוברים מיד ליד
|
חבל הטבור ביני ובין ארצי
לא יכול להתנתק.
עדיין לא.
משהו חסר.
משהו...
|
אני רוצה משהו מוחשי
שלרגישות יהיו ידיים יפות ושכל באצבעות.
|
חמור הפך לאדם
קטר הפך לגן
והאדם עבר לשמיים
ונהיה אחראי על טיפות המים
|
לא צריך לשבור את הכלים
כי אח"כ צריך לאסוף את השברים.
|
שוב המוות,
אחרי נתינה,
צץ מבין הפתחים,
אומר שלום, תודה
ודרך צלחה.
|
כולם עומדים בתור.
מצטופפים ומתחבקים
כדי להימלט מאימת הקור.........
מדמם וחבול ראה פתאום את האור
ואילו שאר האנשים נשארו בקור
|
מישהו רצה לקנות שושנה
ובמקום זה קנה חלקת אדמה
ובתוכה קבר את השושנה.
|
אני צריכה מנוחה.
לא מוצאת את הרגעים להבלטת האני
אני עצמי עם הנונ פתיחות שלי.
מחפשת קשרים בעלי משמעות,
בעיקר בעלי תוכן
שימחקו
ולו במעט את האני הבודדה.
|
המילים צועקות את ההרגשה,
אותך אני אוהבת.
מחמאות נשלפות בתוך עיניים מדהימות,
עיניים שאני אוכל להגיד בהן מה שאני ארצה.
ובכל זאת יחבקו אותי.
|
|
|
אם שותים, לא
צמאים (ולפעמים
גם ניתזים
שבבים) |
|
