|
ילידת 1977, רוב חטאיה מסתכמים בסיפורים קצרים,אך
בלילות של ירח מלא חרזה כמה חרוזים.
אתם מוזמנים לקרוא וליהנות (או לא) רק אל תשכחו
להגיב,אולי זה ישתפר.
כמו בכל סיפור אהבה, גם זה התחיל במבטים ובחיוכים. היא הייתה
הסטודנטית השמנמונת בקצה הכתה, הוא היה הגבוה עם המכונית
האדומה שתמיד מאחר. הוא ביקש ממנה את החלק של השיעור שהחסיר,
היא ביקשה ממנו טרמפ ביציאה.
|
הם סגרו אותי במוסד.הם חושבים שאני משוגע.כמו אסיר הם לקחו
אותי בכח מהבית-וסגרו אותי.יש כאן המון אנשים,כולם שונים אחד
מהשני,המשותף בניהם הוא שכולם שונים מאלה שבחוץ.
|
"לילה לבן עבר על כוחותינו", ככה אבא סיפר לסבתא בטלפון, "בגלל
הקטנה". זה מה שהוא אמר. הייתם מאמינים? אני מוחה על הכינוי
קטנה.
חוץ מזה שלא היה שום דבר לבן בלילה הזה. התעוררתי והכל היה
חשוך ומפחיד.
|
|
|
החיים הם כמו
קופסת
בונבנירות-כשהיא
ריקה.
אודיסאוס |
|
