[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 98371463 98371463
אל היוצרים המעריכים את מיה צ'רנו
הגעתם לדפיוצר של מיה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"באיזה מקום יש סוס שהולך לישון הפוך?"

נירית היתה ילדה פשוטה, קטנה ואף טיפה מכוערת, כולם אמרו שאין
לה שום חן ושום יופי ולכן היא תהיה ילדה פשוטה, קטנה ואף טיפה
מכוערת.

במקום נקי וחסר קולות וחסר כל דבר אחר שיש בעולם ישבו שלושה
ילדים וחשבו מה יש להם לעשות בעולם הזה חסר כל דבר

בסוף העולם שמאלה חיים אנשים שמעולם לא שמעו את רעש הרכבת ורעש
המטוס והם בכלל לא שמעו על רעש הרובים. הם לא שמעו את כל
הקולות האלה. הם שמעו רק את קולות הציפורים וצלילי חליל.

אולי ירד גשם היום גשם, אולי מחר. אני מקווה שהיום ירד ואז סתם
חשבתי לשבת באמצע הרחוב ולחכות לאיזשהו נס או משהו

החלום שלי מאז שהייתי קטנה להיות איזה דיווה שתעלה על כל
העולם. אני זוכרת איך תמיד דאגתי שכולם יאהבו אותי לא בגלל
שהייתי מקסימה ונחמדה אלא בגלל שאני רציתי להיות מרכז העולם.
עוד כשהייתי קטנה אני זוכרת את כל המשפחה סביבי, תמיד הייתי
במרכז...

למרות חינוך הוריה ובמיוחד אביה, מרגרט החליטה שהיא לא רוצה
להינשא, לפחות לא לאיזה איש עסקים כמו אביה או לעורך דין

הכל התחיל באמצע היום בגשם הכחול- אפור שבו כולם ברחו ממשהו

ליד הבית שלי בפינה ברחוב יש חתול שמן שחור וכל פעם שאני עוברת
שם העיניים הירוקות הגדולות שלו מסתכלות עלי. החתול השחור עומד
שם כל הזמן בחושך, בגשם הוא פשוט תמיד שם.

הסיפור מתחיל בעיר קטן בשם סטריוויל. בסטריוויל חיו 150 איש
אבל הכי מיוחד היה מיקי.

חגי די בודד חוץ מפרינס אבל פרינס הוא סתם כלב וחוץ מזה התצאות
של הרופא לא היו כל כך טובות, מי יודע מה יהיה שנה הבאה, אם
תהיה כזאת.

"הם הלהקה הכי טובה שיש כרגע לשנת 2001 בישראל, לפחות ככה
חושבים אלפי בני נוער בישראל ואפשר להוכיח זאת כשאתם מסתכלים
באולם המלא האנשים".

הוא עמד על הצוק, הסתכל סביב, חיפש שם למטה אולי מישהו רואה
אותו, אולי יש שם מישהו שמרגיש כמוהו. אבל הוא ראה רק יערות
ונחלים.

חזרתי הבייתה ואז אמא שלי הגיעה, היא הכינה ארוחת צהריים כרגיל
וראיתי טלוויזיה, בשעה 3 בערך שהיה פיגוע במסעדת מצה בחיפה. לא
חשבנו ישר על הגרוע מכל, היינו אופטימיות למרות שהרגשתי משהו
בבטן שלא נתן לי מנוח.

נכנסתי למכונית ונסעתי מהר, רציתי לברוח מהבחורה הזאת. הרגשתי
גועל ורציתי לחזור הביתה ולהתקלח, לא לחשוב עליה יותר לעולם.
רק לפני חודש היא אמרה לי כן- סוף כל סוף אוכל להתחתן עם אהובת
לבי.

באחד הבקרים המוקדמים הוא יצא עם אחד הסוסים הפשוטים ורכב רחוק
מהמדינה שלו. בדרך הוא ראה מראות יוצאי דופן ולמד הרבה דברים.
באחד העצירות שלו בכפר מרוחק הוא פגש איש זקן שידע את כל
התשובות לכל השאלות, הנסיך שאל אותו אם הוא אי פעם ימצא אהבה
ואם הוא אי פעם יתחתן

עד שפגשתי את רן כמעט שלא הלכתי למסיבות, אלא רק אם גלי הייתה
באה גם, כי אם היא לא הייתה באה לא היה לי מה לעשות שם. תמיד
אני והיא היינו יושבות באיזה פינה וצוחקות על כל האנשים
הביזאריים שהיו מגיעים למסיבה


לרשימת יצירות השירה החדשות
live day before
like this day
never happened

The thing I can't say
Without really believe in them

היו היה שני בני אדם ראשונים על האדמה
אדם וחווה היה שמם
הם שניהם היו מאוד מאוהבים
וגם תמימות של התחלה לא הייתה חסרה להם

אין עוד סיבה לדאגה
אין עוד סיבה לשום דבר
החיים כל כך ריקים

אלוהים שומר חזק על בני האדם,
הוא לא נותן להם לברוח סתם ככה

אם הייתי אלוהים לא הייתי
ממציא בני אדם,
גם לא הייתי הופך אותם ליהודים
וגם לא לנוצרים.

אני לא מסוגלת
להרגיש כאב חד
בלי לדעת שהכאב יעבור

שבו הכל היה כל כך דומה לסוף של מחר עם דמעה של ורדים שהיו פעם
אדומים אבל כבר מזמן הגיעו לפח של השכנה בבית ממול שאפילו
המוות לא קיבל אותם לחיקו

החלטתי שאני לא אתן לרוחות להשתלט
עדיין אפשר לברוח מהחור הזה
גם אם אין לי סוף

בין הירח
בין השמש
ישנו כוכב

בשקט שיש
כל הזמן הזה
בלילה

כוכב הוא כמו יום בלילה שבו הכל הופך הפוך מלילה ליום, מחושך
לאור.

אנחנו כואבים את מה שאיננו מרגישים,
את הרגשות איבדנו מזמן

ממני אליך
כמה מילים שלעולם לא אגיד

איש אחד
שישב על כיסא
חיבר מנגינה
מיוחדת במינה

עשן ירוק
יורד מגן עדן

שנייה אחרונה לבד בשקט,
רק קופידון ישב בפינה ושתק בעצב
על האהבה הזאת שנגמרה כל כך מהר
אפילו לפני שהתחילה,

נמאס מכל העצב שנכנס
ומגיע לכל מקום

תגידי מה קורה
מתי נתנשק?
הבטחת שיום אחד זה יקרה
וזה עדיין לא קרה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קרה לכם שממש רציתם לכתוב משהו, אבל כלום לא יצא. ולא משנה
באיזו דרך ניסיתם. דף ועיפרון - לא עזר. עט ודף - גם לא. במחשב
כל מה שיצא זה שורת אלפים ארוכה שמיד אחריה שורת למדים ארוכה
עוד יותר.




כוס : מנוש

1. נעל : מגף

2. נעל : גרב

3. נעל : רגל

4. נעל :
דוגמנית





דוגמנית עושה
פסיכומטרי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6187. בבמה מאז 26/12/01 11:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיה צ'רנו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה