|
אתמול באחד משעורי הפיסול ילדה אחת בחלוצה אדומה. הניחה את
הפסל עץ האדום שלה על הרצפה.
ובתנועת ביטול עם סיגריה ביד דרכה עליו.
רעש
שקט
הפסל מונח על הרצפה בשקט מסוים, חצוי, בעל כוח עצוב.
כולם הבינו אותה אכשהוא אבל היינו המומים.
השקט שלט מחאנו
|
אז ככה מאיפה להתחיל
אולי מהנקודה הזו
אני מול הדף ואני מביטה מולי ומה שאני ראה זה דלת ועליה רשום
דחוף כן, משהו כזה והדלת מזכוכית וראיתי את איסם דרכה ועכשיו
הוא נעלם, לא, הוא שם.
"המלצת הוופל"
אני מדליקה סגריה.
כן, בלה הייתה שרמוטה. פינוקיו הוא שרמו
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-זהו, כי אמא
שלי חשדה כבר
מזמן.
אפרוח ורוד,
מאז ולתמיד. |
|
