|
צינית מדי, פסימית מדי, כלבה קרה חסרת לב מדי.
והיא גם בלי א'.
אז תתמודדו עם זה.
התמכרויות ניתנות לגמילה.
עוד סיגריה.
אותו הריח.
אותה הבחילה.
אותן שפתיים שעטפו אותה
עוטפות אותי עכשיו, נספגת בתוכו.
|
בובת וודו קטנה.
סיכה ננעצת.
ועוד סיכה.
|
הייתי אומרת לך
את כל הדברים היפים בעולם
|
עומדת על גג שקוף
מביטה על המדרכה השקופה
ומוחה הקטן והשקוף מפוזר בנקודות דם
אדומות וכהות.
|
כמה דברים הייתי רוצה לומר לך
אבל בשבילך אני מתה.
אתה מחבק את האבן הקרה
נושק לאותיות המוזהבות
מעביר אצבעותיך אט אט על התמונה החרוטה
ומחייך.
הדמעות כבר יבשו
(או שלא בכית בכלל?)
|
וכשאתה נוגע בי
אני עדיין שם
שפתיך הן שלו
וכך גם מבטך
|
כמו חבל תליה סביב צווארך
היא מחבקת אותך
|
בינתיים אני לא מקשיבה למחשבות שלי.
הכול כל כך שקט
וכל כך קל לשמוע.
|
בהצלחה!
(אבל שלא תעזי להיות יותר מוצלחת מאיתנו)
כוונות טהורות.
מפלצות מאחורי חיוכים.
|
אנסתי את האסוציאציה.
היא לא התנגדה או צעקה
|
עמוק יותר, אני מבקשת ללא קול.
לא מרגישה אותך בכלל
נוגע
ואתה רחוק.
|
סדין לבן
או שקית ניילון שחורה
זו לא הנקודה.
|
שתי דמעות שקופות
תואילו בטובכן לסחוט
למעני
על הקבר הטרי.
|
את קולך מעולם לא שמעתי
לא חשתי מגע ידך
לעולם לא היית לי סבא
מעולם לא ראיתי אותך
|
לא השד החשוף, הפטמה הזקורה מתחת ללשונך
גם לא תחתוני התחרה העדינים
הזרוקים כעת על הרצפה
|
ושוב בא השקט,
צורם וחודר,
ושוב נעלמות התחושות.
|
"ולפעמים אני שונאת אותך כל כך
שבא לי לצרוח
ולשרוט אותך עד זוב דם..."
|
כמו קורי עכביש העוטפים אותך
|
עכשיו, שאתה נוגע במישהי אחרת
כשם שנגעת בי
|
תחתונים קרועים זרוקים על הרצפה
ולתוך סיוט היא שוב מתעוררת
|
"עד אז תהיה עם מישהי אחרת"
ואני אהיה עם מישהו אחר.
או לבד.
|
פרידה זה גם לומר שלום לחלק מעצמך.
זה להוריד את התמונות מהקיר, להחזיר את הדיסקים, להחביא את
הספרים ולהמשיך הלאה.
|
כשאמא ואבא ניגשו אליה ובישרו לה על התוספת למשפחה ושאלו אותה
מה היא רוצה, אח או אחות, היא ענתה בהחלטיות :"תוכי! אני רוצה
תוכי!"
|
"רגע אחד -
כל ההבדל בין חיים למוות..."
|
ואחרי שאסיים, אני אחוש הקלה עצומה. הו כן, זה מאחוריי. אני
סוף סוף אוכל להביט לך ישר בעיניים המדהימות האלה שלך, אבל רק
לרגע. אחרת, אני אסגיר את עצמי.
|
הם קוראים לי להצטרף אליהם -
איתנו תהיי מאושרת.
|
כי אני זו לא רק אני.
אני תמונות של בקסינסקי,
שירים נוגים של פינק פלויד
וספרים של אן רייס.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
יש לי מה-זה
כבדה להוריד...
אחד שלא חירבן
שבועיים |
|
