[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מאיה אלוני
(צילום: מאיה אלוני)


אל היצירות בבמה האהובות על מאיה אלוניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מאיה אלוניאל היוצרים המעריכים את מאיה אלוני
"אנחנו האלוהים של השירים שלנו".
                    ילדי יום ראשון/אביב גפן.

אוהבת את רגעי השקט שלה עם עצמה,
אבל צריכה את החברה מסביב.
הולכת בד"כ אחרי הזרם,
אבל אוהבת להיות שונה מדי פעם.
תמיד עם חיוך על הפנים,
אבל גם לפעמים החיוך דועך.

אוהבת לכתוב,
ולזה אין אבל.


אשמח לשמוע תגובות :)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא מחכה לרגע, לאותה שנייה שממנה אי אפשר לסגת. השנייה שבה
הקול נחנק, ותחושה רעה מקוננת בבטן.

משל
הוא התלבט ארוכות אם להחזיר אותי או לא, הרי אם יחזיר- ייפגע
כבודו.
אז זירזתי אותו קצת, ניגנתי לו על מיתרי המצפון.
ראיתי שהוא נוטה להסכים, וכבר סובבתי את גבי,
כשפתאום הרים ראשו ואמר-
"בתנאי שתחייכי".


לרשימת יצירות השירה החדשות
זה לא שאני לא שמחה,
אני פשוט לא מחייכת.
וגם אם זלגה לה דמעה,

חלום
אך עם קרן האור הראשונה שמציצה דרך החלון, כל ההרמוניה האדירה
שהתרחשה במוחי מספר רגעים קודם מתעופפת ברעש ונעלמת, כלא
הייתה.

העתיד כבר כאן, הוא מחכה לי ליד הדלת
אסור לתת לו לחכות יותר מדי זמן.
הוא מביט בשעון
וגופו מביע חוסר סבלנות.

רעש הרוח השורקת, הדורשת להיכנס בכוח לחדרי
הוא מנגינה נעימה לאוזניי.
אפילו דרך שמיכת הפוך העבה, ואדי התה החם
מצליחים לראות את החיוך שעל שפתיי.

אכזבה
המחשבה המקורית היחידה כבר גוועה באיטיות.

שואה
דשא ירוק,
שמים כחולים,
לא מעידים על מה שהתרחש
לפני שישה עשורים.

תנו להנות משירה, לא בכוח
כזו שבאה מהלב ולא מהמוח.

שואה
הסיפורים המצמררים, הכואבים, האיומים,
רצים בראשי כעת כמו סרט נע,
כבר זוכרת אותם בע"פ.

יש עיניים בהירות
שדרכן רואים את האמת והנשמה,
ויש עיניים עגולות
שהאישון שלהן בצורת סימן שאלה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
להצטלם, אבל להרגיש מחוץ לתמונה.
להסתובב ברחוב הומה אנשים, ולהרגיש בודדה.
לבכות בגלוי, ועדיין לא ישימו לב.




תגידו, איך
מצטרפים למחתרת
הפיזיקאים?


הכימאית שנמאס
לה


תרומה לבמה





יוצר מס' 22275. בבמה מאז 19/4/03 13:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה אלוני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה