[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מרינה וולפסון
ICQ 30129442 30129442
אל היצירות בבמה האהובות על מרינה וולפסוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מרינה וולפסון
נסיכת הביצה.
כותבת בזמנה הפנוי וחולמת על היום בו יבוא הנסיך,
כפי שאמא הבטיחה, ויוציא אותה מבוץ המציאות.
בינתיים, עד לבואו, מוציאה את שגעונותיה על דפים
לבנים וקומץ אנשים הקורא אותם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא שוכבת על החול החם.
נרגעת קצת, קצת מחייכת. קצת מביטה בו, קצת עוצמת עיניים.
היא חושבת על זה שבעצם, אף פעם בחיים שלה היא לא עשתה שום דבר
עד הסוף, בשלמותו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
יש דברים שלא אומרים
אני הכל כבר אמרתי
אפילו יותר מדי
עכשיו זה הזמן לשתוק ולהעמיד פני ישנה

בדידות
בשקט, בשקט,
בין אלפי אנשים
מתהלכת אחת.

בדידות
השמיים בכו
ודמעה ירדה על לחיי,
אך הגשם אסף אותה בין זרועותיו
והיא נטמעה בין טיפות רבות אחרות.

שיר ילדים
...והוא החליף את הבלון שלי
בבלון אחר,
צבעו היה לבן-אפור
עצוב הוא וקודר
ולבלון הזה קרא הוא
ייאוש ואכזבה...

אודה
וכל האנשים
יודעים מלחששים,
אבל אף אחד לא יגלה מכולם
לאיש החשוב ביותר בעולם.

געגוע
יוצא לרחוב, רואה את הבית,
מבין שאת- עדיין אינך,
משאיר לך רק פתק ובו כותב לך
עד כמה קשה לי בגלל חסרונך.

כמיהה
אי שם בין הסדינים
אני ואתה יושבים דוממים
נוגעים האחד בשנייה, כל אחד בעצמו

עצב
אני בוכה לפעמים מהאושר...

גורל
לא בכיתי כשעזבת,
לא אבכה כשתחזור,
לא אגיד לך התגעגעתי,
הארת יומי השחור.

אכזבה
רחש המים
תפילת הציפור
הכל מתמזג
ברקע שחור

תחושתי
וככה זורמים חיי הנתין
הנתון במעגל מסורבל
מכאן לכאן מפה להיכן
כך מסתובב הגלגל

קינה
שוחה בים של כאב,
מחפשת אי של תקווה
ניצולה יחידה
מספינת אהבה שנטרפה.

כמיהה
יש משהו באנשים האלה שגורם לי לצחוק, לבכות/ בדרך-כלל להתרגל/
השגרה רעל היא


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
אולי זה לא נשמע דרמטי במיוחד, אבל זה היה (ועדיין נשאר) מאוד
דרמטי בשבילי, הרי הדברים הקטנים בחיינו הם הם שעושים אותם
כל-כך מיוחדים: אין יותר ארוחות בוקר משותפות, גיחות ב 01:00
בלילה, אין יותר זמינות של 24 על 7. הכל שונה.

יומן
הם מתהלכים בינינו, שטים במציאות היומיומית ועוברים דרכה.
הם בלתי נראים, אבל מי שיסתכל טוב יוכל להבחין בצל שלהם.
מלאכים שפעם שרתו את הטוב, אך ירדו בהדרגה אל ארציות האדם

יומן
כמה עצוב לחיות בשנות ה-90, כשהכל כבר ידוע ולא אגדה. כשהכל
ממוחשב, נזרקו הספרים. דפי ההיסטוריה בכריכה הישנה נתכלו.
סיפורי הדורות נערכו מחדש והודפסו לתוך קובץ מחשב.
כל ילד קטן כבר יודע שאין באמת מכשפות ולא מפלצות, ואף פיה לא
תשים לו שקל מתחת לכרית עבור שן


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בתוך נפש אדם, כך אומרים,
יש המון נפשות שונות ואין אף אחת שדומה לשניה בדיוק.

כולנו רוצים להיות סופרמן - להציל את העולם בלילה אחד ולזכות
בנערה. להיות חביבי הקהל ועדיין מיוחדים. שכולם ירצו להיות
כמונו, אבל אף אחד לא יוכל.

הוא מהרוקדים - אני יודעת. אני רואה אותו מזיז את גופו בחן
לקצב המוזיקה המשתנה. אני יותר מאלה היושבים ומחכים שאחד מאותם
רוקדים יזמין אותם בתנועת יד מלוטשת היטב לבוא איתו לקצה
הרחבה.

אני רואה את הים וציפור מעליו ואני חושבת עלייך.
ואני לא רוצה. זה מפחיד אותי לחשוב, שיש לך כל-כך הרבה כוח
לשמח אותי,לפגוע בי.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אבא שלך
ערוםכו?

שקרן פתולוגי


תרומה לבמה





יוצר מס' 5731. בבמה מאז 3/9/01 15:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למרינה וולפסון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה