|
 333804531 מרין חיוך (:
מרין היא בעצם מרינה. אבל היא בעצם לא אוהבת שקוראים
לה מרינה, היא רק אוהבת שקוראים לה לבוא.., מזמינים
אותה וגורמים לה להרגיש חשובה.
היא אוהבת שאוהבים אותה, שאוהבים את היצירות שלה
אבל בעיקר..אוהבת לאהוב.
למרות היצירות העצובות שתראו אצלה, הבחורה לא מפסיקה
לחייך ולצחוק בקול כי הכל חייב להתאזן אצלה והיא
טוענת...שהחיים יותר מדי טובים, אז אנחנו נוטים
להיות דרמהקווין.
מרינה לא מתיימרת להיות יוצרת,
כי היא לא יוצרת מה שהיא כותבת...
המילים הן קיימות, פשוט שם.
"סבא הלך" היא אומרת.
"אה, לא נורא. הוא יחזור לקחת אותך מהגן, לא?" אני שואלת.
"לא..הוא הלך לעולמו ולא יחזור. ככה אימא אומרת. איפה זה עולמו
בכלל?" היא שואלת אותי. אני שותקת ומחפשת תשובות. פתאום כמעט
גם לי זולגות טיפות שמנות על הלחי ואני פוחדת להירטב אז אנ
|
רגליים לבנות-כחולות נושרות באמצע
אתה נופל על הפנים.
|
אני מצטערת ש-לי במקום S חרוט על החזה
יש לב מתפוצץ מכאב וגעגועים.
|
איך אסתדר בלעדייך שמש שלי,
בין עננים אפורים וטיפות גדושות במלח
בין געגועים לחוף הים ולאהבת קיץ
|
|
|
יום אחד נצא
מהפלנטה הזאת
ונפגוש יצורים
מכוכבים אחרים!
(אחד שאכל
יותר מדי
אוגלערמונים) |
|
