|
 129572713
ואני העוורת , רואה אותם מתאחדים
אחרי המבול
אך לפני יום הדין.
|
שוכבת אכולת זעם
כגבר מוכה זיבה
זבה דמעות, זעה ודם.
|
אם אתה רוצה למצות את חייך
החל לראות את הים
שלא ראית אף פעם
ושהיה שם מעולם לפנייך...
|
לשער השמים אגיע בדרך עפר
רטובה מדמעות כממים.
השער יפתח ואכנס בשער.
|
אני צועקת את הפחד ורוקדת
סהרורית, רותחת ויוקדת.
קדה קידות לאב ולדוד.
|
בגלגול הקודם הייתי אישה מורדת
כבולה ופצועה.
לא השכלתי להיות סתם אישה.
לא אז ולא בגלגול הזה
|
מה אירע? מהו פשר החלומות?
|
ילדת תפנוקים, ילדה בודדה
ממה את בורחת, חמודה?
מוזיקת טרנס, מוזיקת זעם
שירים בלועזית, שירי עם.
|
געגועי לענה,
געגועי דבש,
וגעגועים
ללהתגעגע מחדש.
|
בבוקר צוחקת, זהובת תלתלים,
בלילה זבה דמעות ודם.
|
שנים חלפו, אני החכמתי,
אך לעתים מצאת את עצמי באותה הסוגיה דשה ומדשדשת.
למה,ממשיכה אני להתרעם, על הזכרים נגזר להיות הכובשים
ועלי, בתוקף היותי נקבה,הוטל להיות החובשת
|
הוא אמר: "כשאני עצבני, אני מנגן נוקשה וחד."
הוא אמר: " אני מזרחי וכזה אשאר לעד."
|
ספרו לי שישנו מלאך ושמו חשבון
|
ליד השולחנות עמוסי זכרונות
בחושך נתיישב, אתה ואני....
|
מבתרת את החלומות,
פותחת את החלונות,
מבעירה את אש התשוקות
ויוצאת את מחול החיים לרקוד
|
את ראשך המתולתל לא ערפתי
על אוזנייך
הערפתי מלל.
|
כמה קל במלכודת הצדק
לאבד כבוד עצמי וחירות.
|
נחוש בריחו של הסתיו כשיעלה בימים
לאחר חיים כמעט שלמים
|
בימים הולכת יחפה,מקבצת נדבות
בלילות חולצת נעליים, רוקדת אהבות
|
התחלות התחלות,
סופים סופים
עוצבו סתוים
|
עם הילד הזה גדלת
בחצר הגדולה.
מדי יום שחקתם במלחמה
או
בהורים וילדים.
|
עם הילד הזה גדלת
בחצר הגדולה.
|
במרחבי הערבות ,שם רבבי עורבים
בשמיי ערב עם העננים מתערבים
מי ישמע את קולי
|
|
|
"מי זה
הפינגווין הזה?
לא אכפת לי מי
זה, אני דורש
שתסגירו אותו
ועכשיו!
אתם יכולים
להיות בטוחים
שתוך 24 שעות
הוא בכלא.
לא אכפת לי עם
מי הוא מקושר
וכמה טוב הוא
מכיר את בועז.
תוך 36 שעות הוא
מאחורי סורגים.
48 שעות לכל
היותר!
זה השבוע החופשי
האחרון שלו! מי
אמר? פקד
יוסריאן. וזה
י-ו-ס-ר-י-א-ן.
ולא ירסיאן,
תאייתו את זה
נכון הפעם!
כתבי במה
אימבצילים."
ראיון עם פקד
ירסיאן. |
|
