|
הנה אני.
הוא הלך בשדרה. נראה כמו כולם, בחליפה שחורה ועניבה.
|
שוב אני חוזר לעצי ארזייך המקבלים,
לאדמתך החרוכה
החיכתה לי מאז הפעם האחרונה.
|
היא נידונה לחיפושים אינסופיים.
|
למדתי את האהבה ולמדתי את הבדידות
|
ליבי יהיה עטי
מכאובי לדיו
ואת, אהובה,
להשראה.
|
כל שהשארת לי ממך,
הנה שלולית מלוחה
|
עוד סיגריה נכבית, עוד יום עובר.
אני אלוהים, מבשר האש
|
שיניי חורקות כאילו היו לוחות אבן.
|
אני אכנס לחדרי החדש, ואתיישב על המיטה החורקת, המברכת את
בואי.
אני אשכב, אפרוס את רגליי בסדין המתוח של בית המלון. אפרוס את
רגליי ואעצום את עיני בפעם האחרונה. העיניים הן חלון לנשמה.
ואני בנתיים דומע ומחכה.
|
לקום בבוקר ולראות את אותו פרצוף במראה. אחרי כל כך הרבה פעמים
זה כבר נעלם.
|
אני יושב ומחזיק את רגליי, מפחד שיברחו. גל צמרמורת עבר בעמוד
השדרה שלי.
|
|
|
