|
יש לי מה לומר על עצמי אבל לא בכמה שורות. מקווה שכל
פעם שאני אכתוב משהו ככה תוכלו להכיר אותי יותר. רק
עוד דבר קטן. אני כותב כשאני מרגיש צורך עז אז לא
יודע בדיוק כמה ועל מה אני אכתוב...
אם רק היית שלי
הייתי נותן את הכל
צובע את כל העולם
בצבעים של ירוק וכחול
|
איך השמש לא לומדת לעולם
כל פעם מחדש מתקרבת אל הים
ואז הוא, ללא טיפה של חרטה
אל תוך מעמקיו לוקח אותה
|
מי היה מאמין שבעולם הזה
עולם בו הכל יכול לקרות מכלום
מי היה מאמין שבעולם הזה
אני אמצא אותך
|
לפעמים כשאנו מסתכלים אחורה, לעברנו אנו זוכרים תקופות שונות,
משמחות
אולי זה בגלל דבר מה שלמדנו
אולי זה בגלל האנשים שפגשנו
|
אמא ואבא,
היי, מה שלומכם? אני מקווה שהכל בסדר גמור. קצת מוזר לי לשאול
אתכם את השאלות הללו כי אחרי הכל במשך כמעט ארבע וחצי שנים
השיחות שלנו היו "היי" ו"ביי".
|
אתמול בכיתי. לא ידעתי בהתחלה למה, אבל כשהתחלתי לחשוב על זה
הבנתי. זה בגלל הרגש הזה, אותו רגש שלא הרגשתי כבר הרבה זמן -
זה גרם לי לפחד.
|
אם אני אבוא ואשאל אנשים ברחוב מה האסוציאציות שעולות להם
במילה אבא, אמא, הורים אני מניח שרוב התשובות שאני אקבל זה
אהבה ללא גבולות, תמיכה, משפחתיות ועוד דברים בסגנון. אצלי זה
קצת שונה.
|
למה זה קורה כל פעם?
אני מתחיל לפתח קשר עם אנשים.
אני נפתח אליהם, מרשה להם להיכנס לעולם האישי שלי.
אני מפתח רגשות
|
איך יכול להיות שלאדם אחד, אחד בלבד, יש כל כך הרבה השפעה
עליי.
הוא גורם לי להרגיש טוב
הוא גורם לי להרגיש מאושר
הוא גורם לי לתהות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לה לה לה לה
לה לה לה לה
לה לה לה לה
לייי
ניק
קייב |
|
