|
נולדתי שנתיים לפני מלחמת לבנון והתגייסתי שנתיים
לפני שהיא הסתיימה,
לא נלחמתי במלחמה הזאת אבל איבדתי בה שניים מהחברים
הכי טובים שלי . אה!
גם איבדתי בה את השמחה והתקווה הילדות והתמימות
אני יודע שאני לא היחיד שזה קרה לו יש הרבה כמוני
אני קורא לנו הישראלים הטהורים אלה שבכיתה ט' כבר
יודעים לאן ילכו לצבא וברגע שמתגייסים כבר יודעים
לאיזה מדינה יטוסו שישתחררו אני אוהב את המדינה שלי
אבל כל בוקר מחדש שואל למה?
הגשם הכביד על גופי שרעד מקור והתמלא בעצב כ"כ הייתי נחוש
להצליח במסע הזה להגיע אל הקשת בענן, להלך בתוכה, להתפעל
מצבעה, לחוש את חומה ורציתי להיות אפוף בקסמה ושלוותה.
|
מסתובב ונוגע מלטף ומחבק
מדגדג ועוקץ מכאיב ומשמח
|
אני אחד שעבר הרבה דברים בחיים - למרות גילי הצעיר לרוב הדברים
היו בצד העצוב של המילה
אבל מגיל 12 עד גיל 20 לא בכיתי - לא בכי תינוקי כתוצאה
מויכוחים ומריבות אלא בכי אמיתי של כאב
גם כשממש הכאיבו לי לא בכיתי - התחלתי לבכות כשהייתי בן 20
|
|
|
איך כותבים
בויידם?!
בעוידעם?!
בעוידם?!
הצילו!!!
אבן שושן ברגע
של משבר. |
|
