|
באה לעולם עם חיוך, הביאה אור והחליטו ששמה יהיה
מאור. מאז החיוך נשאר על שפתיה, לא מרפה ממנה
אוהבת את החיים ואוהבת לאהוב, דרך מילים מעבירה את
המכאוב אך גם על שמחה ואושר מרבה לכתוב (:
עכשיו אני בלעדיך,
ממש כאן מאחוריך
רק התמונות והמכתבים נשארו,
כדי שביום מן הימים אספר לילדיי
על אגדה שהסתיימה לה מהר מדי
|
פתאום אמא העירה אותי
הרי אני לא מכירה אותו
והוא לא אותי,
אך עדיין טמונה בי התקווה
|
אילו ניתנה לי הזדמנות נוספת,
הייתי פושטת את בגדיי,
משתרעת על החול
וחושפת את נשמתי לעיניי כל.
|
ישבתי לצידך,
הרגשתי את חומך,
נשקתי למצחך בשקיקה
אמרת שקר לך.
|
לקחת כפית קטנה
לחפור
בתוך עוגת הגבינה.
|
הייתי, נגענו, ידענו, נגמר.
רוצה להשאר, לדעת יותר
שלא יגמר.
|
הגרביים המחוררים,
המכנסיים השחורים,
הבוקסר של מיקי מאוס
ותמונה שלך עם פרצוף כעוס
|
את הגידים הקרועים דואג לחבר
ועל בשרי חם אתה שומר
|
ריח הים מוכר לי מפעם, מזכיר לי מן עבר קרוב רחוק
איך הגלים השמיעו רחש רק כדי שנתאמץ לשתוק
|
לזכר אותם ימים של שלווה,
ימים מלאי שמחה.
|
אני עולה.
כשהוא נמוך אני מאושרת
כשהוא גבוה אני נגמרת
|
זה לא מובן ולא ברור
מה מותר ומה אסור
מה הלב צריך לעשות ומה אני בכלל רוצה
למה זה לא הוא,זה רק אתה
למה תמיד רוצה אותך.
|
מחכה שתסתיים המלחמה
מחכה שתחזור עם חיוך בנשמה
מחכה רק לך...
|
אבל בכל פעם שאני שואפת אויר, הבושם שלך בתוך אפי
בכל פעם שאני מביטה סביב, תמונות שלך עולות בראשי
כשאני מאזינה לצלילים, קולך נכנס לורידים
|
אך בוקר אחד,
בזמן שהילדים שיחקו בגינה,
שהזוג המאושר התנשק
שהתינוק את אימו חיבק
|
אחת ועוד אחת
שתי כנפיים
מתעופף
|
בינתיים אני ממשיכה לחכות
כל היום צמודה לחדשות
מחכה לשיחת טלפון קצרה ממך
תחזור כבר אהוב,
אהוב במלחמה.
|
ביום שטוף שמש שכזה,
היה לה קר.
כל גופה רעד.
|
כמו עובר בבטן אימו ,
מכורבלת על המזרן הקרוע.
|
עשיתי דווקא והגברתי בכוונה.
ילדותית? כן, אני יודעת, אבל פחות ממך.
|
כי הם לא יודעים, היא רוצה להתבגר
אבל בתוך תוכה להשאר אותה ילדה,
ילדה קטנה.
|
הוא אוהב אותה והיא את עצמה
אני מקנאה.
|
לרגע אחד, ממש לשניה, חשבתי שהבנתי איך משפחה שכולה מרגישה.
אבל רק חשבתי.
הגעתי לטקס זיכרון עירוני לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה.
עמדתי בתור והשוטרת אמרה: "סליחה, הכניסה למשפחות שכולות
בלבד".
|
בטח יש זמן מסויים שאפשר ללכת
וזה לא כואב לאף אחד
|
אחרי שכולם הלכו להם נשארנו רק את ואני
קירבתי את שפתיי, נשקתי לך
הרגשתי את הקור שבך
ליטפתי אותך בחוזקה
|
|
|
יש לי בנג
אין לי מים,
עד מתי אוגוסט
02?! |
|
