|
 254395566
"תפסיק לחלום" ככה אתה אומר לעצמך כל פעם מחדש..
"צא מזה, יאללה כבר.." ועוד לפני שאתה שם לב אתה
בתוך עוד חלום, שוקע בפנטזיות מתוק-מריר, כאלה
שמוציאות ממך את כל הטוב החוצה ונותנות לך לאשש את
כל הרצונות הכי מודחקים, כאלה שדוחפות את הפחד עמוק
פנימה וגורמות לשקט.. השקט שחיכית לו הרבה מאוד זמן
וכבר שכחת איך הוא נשמע.. עד שבוקר אחד אתה מוצא את
עצמך יושב במרפסת, ער עוד מהלילה הקודם, אחרי השיחה
האחרונה ושוב זה נגמר ושוב אתה מתמודד עם המציאות
לבד, בדרך שהתמודדת איתה פעם.
ואתה היית בטוח שזהו... שזה הניסיון האחרון..
וטעית... אבל אתה תמיד צודק..."
פתאום שיש לי הרבה מה
לומר
|
..."זהו! אני לא יכול יותר" אמרתי לעצמי. פתחתי את החלון אמרתי
למזדיין הזה שנדחף לי לחניה בשיא הרוגע: " תגיד אח שלי, אתה לא
רואה שעוד לא יצאתי מהחניה? לאן אתה מנסה להכנס בדיוק?"...
|
אז חייכתי במבוכה ושתקתי, כשאני קורס מבפנים. לשמוע דבר כזה
מאמא בשיחה אסוציאטיבית ומקרית שכזו אשר מתרחשת לפחות פעם
בשבוע באופן קבוע זה לא טוב. בטח שלא לי.
|
|
|
מה שעף למעלה,
חייב ליפול
למטה!
ניוטון |
|
